נדרים פרק ז
(א) הנודר מן הירק
הנודר מן הירק - לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:
. מותר בדלועין. ורבי עקיבא אוסר. אמרו לו לרבי עקיבא. והלא אומר אדם לשלוחו. קח לי ירק. והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין. אמר להם כן הדבר
כן הדבר - ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:
. או שמא אומר הוא לו. לא מצאתי אלא קטנית. אלא שהדלועין בכלל ירק וקטנית אינן בכלל ירק. ואסור בפול המצרי לח. ומותר ביבש:
(ב) הנודר מן הדגן. אסור בפול המצרי יבש
אסור בפול המצרי יבש - דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:
. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינין. ר' מאיר אומר הנודר מן התבואה. אינו אסור אלא מחמשת המינין. אבל הנודר מן הדגן
הנודר מן הדגן אסור בכל - מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:
. אסור בכל. ומותר בפירות האילן. ובירק:
(ג) הנודר מן הכסות. מותר בשק. ביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי. מותר להתכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי. מותר להתכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר
בשק ביריעה ובחמילה - מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:
מותר בגיזי צמר - שלא נתכוין אלא לבגד צמר:
הכל לפי הנודר - לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:
. טען והזיע. והיה ריחו קשה. אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי. מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:
(ד) הנודר מן הבית
הנודר מן הבית - שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:
מותר בעלייה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עלייה בכלל הבית. הנודר מן העלייה. מותר בבית:
(ה) הנודר מן המטה מותר בדרגש
דרגש - מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:
. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים דרגש בכלל מטה. הנודר מן הדרגש מותר במטה. הנודר מן העיר. מותר ליכנס לתחומה של עיר
לתחומה של עיר - אלפים אמה לכל רוח סביבותיה:
. ואסור ליכנס לעיבורה. אבל הנודר מן הבית. אסור מן האגף
עיבורה של עיר - הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:
האגף - [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז׳ ג׳] ואין הלכה כר״מ בכולה מתניתין:
ולפנים:
(ו) קונם פירות האלו עלי. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחלופיהן ובגדוליהן. שאני אוכל ושאני טועם. מותר בחלופיהן ובגדוליהן. בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה
אסור בחילופיהן ובגידוליהן - אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:
שאיני אוכל שאיני טועם - לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:
אבל בדבר שאין זרעו כלה - כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:
. אפילו גדולי גדולין אסורין:
(ז) האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי
קונם מעשה ידיך עלי - אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:
. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחילופיהן ובגידוליהן. שאיני אוכל. שאיני טועם. מותר בחילופיהן. ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו גדולי גדולין אסורים:
(ח) שאת עושה איני אוכל עד הפסח
שאת עושה איני אוכל עד הפסח - הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:
. שאת עושה איני מתכסה עד הפסח. עשתה לפני הפסח מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח. שאת עושה עד הפסח איני אוכל. ושאת עושה עד הפסח איני מתכסה. עשתה לפני הפסח אסור לאכול. ולהתכסות אחר הפסח:
(ט) שאת נהנית לי עד הפסח
שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג - מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:
. אם תלכי לבית אביך עד החג. הלכה לפני הפסח. אסורה בהנאתו עד הפסח. אחר הפסח בלא יחל דברו שאת נהנית לי עד החג. אם תלכי לבית אביך עד הפסח. והלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג. ומותרת לילך אחר הפסח:
לאחר הפסח בלא יחל דברו - כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח: