037 —מאמרים מלוקט חלק א - אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו

ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע גו', וידוע מאמר אדמו"ר הזקן עה"פ דאשה היא הנשמה, ונק' אשה אחת כי היא אחת עם הוי', מנשי בני הנביאים, כי נביאים מלשון ניב שפתיים הוא שמקבלים מבחי' דבר הוי' והנשמה היא כלי קיבול לקבל השגות וגילוי אלקות.

"And a certain woman of the wives of the disciples of the prophets cried out to Elisha…"¹ There is a well-known maamar of the Alter Rebbe on this verse²: the "woman" is the soul. She is called "a certain (literally, 'one') woman" because she is one with G‑d; "of the wives of the disciples of the prophets", for nevi'im (prophets) is related to niv sefasayim, "the expression of the lips"³ — they receive from the level of "the word of G‑d" — and the soul is a vessel to receive comprehension and revelation of G‑dliness.

ואלישע אותיות אלי שע הוא הקב"ה. וזהו ואשה אחת גו' צעקה אל אלישע, שהנשמה צועקת להקב"ה, עבדך אישי מת, אישי הוא אש יו"ד, דהאהבה כרשפי אש שהי' אצלי להכלל ולהבטל בבחי' יו"ד חכמה עילאה – מת, שעכשיו אין לי אהבה זו.

And Elisha — whose letters spell Eli sha, "my G‑d, turn" — is the Holy One, blessed be He. This is "a certain woman… cried out to Elisha": the soul cries out to the Holy One, blessed be He, "Your servant, my husband, is dead". Ishi, "my husband", is esh yud, "fire of the yud": the love like flames of fire that I had, to be absorbed and nullified in the yud, supernal chochmah — is dead; now I no longer have this love.

והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים, והנושה מלשון כי נשני אלקים קאי על נפש הבהמית שמשכחת אותי מאלקות, ושני ילדי הם האהבה והיראה [וכמבואר בתניא שהמדות נקראים בשם תולדות, ועיקרי המדות הם אהבה ויראה], וזהו והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים, לאהבות זרות וליראות זרות.

"And the creditor has come to take my two children for himself as slaves." "The creditor" (nosheh), related to "for G‑d has made me forget" (nashani)⁴, refers to the animal soul, which makes me forget G‑dliness; and "my two children" are love and awe [as explained in Tanya⁵, the emotional attributes are called "offspring", and the main attributes are love and awe⁶]. This is "the creditor has come to take my two children for himself as slaves" — for alien loves and alien fears.

[דנוסף לזה שנה"ב משכחת אותי מאלקות ורוצה לבטל ח"ו את האהוי"ר באלקות, היא רוצה לקחת את האהוי"ר דנפש האלקית שיהיו עבדים לנה"ב].

[Not only does the animal soul make me forget G‑dliness and seek, Heaven forbid, to nullify the love and awe of G‑d; it wants to take the love and awe of the G‑dly soul so that they become slaves to the animal soul.]

ויאמר אלי' אלישע גו' מה יש לך בבית, איזה כחות נשארו לך שאין לנה"ב שליטה עליהם, ותאמר אין לשפחתך גו' כי אם אסוך שמן, שלא נשאר אצלה שום דבר מלבד עצם נקודת הנשמה.

"And Elisha said to her… 'What do you have in the house?'" — which powers remain to you over which the animal soul has no dominion?⁷ "And she said, 'Your maidservant has nothing… except a jug of oil'" — nothing remains with her but the very essence, the point of the soul.

[ויש לומר, דשמן הוא חכמה, ואסוך שמן הוא בחינת החכמה שבנפש, שאין לנה"ב שליטה עלי'].

[It may be said⁸ that oil is chochmah⁹, and "a jug of oil" is the chochmah within the soul, over which the animal soul has no dominion¹⁰.]

ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ גו' כלים ריקים אל תמעיטי, שתעסוק בתורה ובמצוות שהם כלים לאור הוי', ואף שהתומ"צ שעוסקת בהם עכשיו הם כלים ריקים (בלי אהבה ויראה) מ"מ אל תמעיטי בהם, ויצקת על כל הכלים האלה, להמשיך בהם הגילוי דעצם הנשמה [וע"ד המבואר בתניא שקיום התורה ומצוותי' תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה', דמס"נ הוא מצד עצם הנשמה].

"And he said, 'Go, borrow vessels from outside… empty vessels, do not take too few'": she should occupy herself with Torah and mitzvos¹¹, which are vessels for the light of G‑d¹²; and although the Torah and mitzvos she engages in now are empty vessels (without love and awe¹³), nevertheless "do not take too few". "And pour into all these vessels" — draw into them the revelation of the essence of the soul [as explained in Tanya¹⁴, that the observance of the Torah and its mitzvos depends on constantly remembering one's self-sacrifice (mesirus nefesh) for G‑d, for mesirus nefesh comes from the essence of the soul¹⁵].

וכשתעשה כן אזי את ובנייך תחיי בנותר, כיתרון האור הבא מן החושך.

When she does so, then "you and your children will live on the remainder" — like the superiority of light that comes from darkness¹⁶.

ועוד פירוש בכלים ריקים אל תמעיטי, שיתבונן הרבה איך שהוא כלי ריקן בלי דעת במוח ובלי דחילו ורחימו, ויתמרמר מאד על ריחוקו, ועי"ז יאיר בו אור הנשמה.

There is another interpretation of "empty vessels, do not take too few": a person should contemplate much¹⁷ how he is an empty vessel, without understanding in his mind and without awe and love, and be very bitter about his distance; through this the light of the soul will shine in him.

וכמאמר רב מתיבתא בג"ע אעא דלא סליק בי' נהורא מבטשין לי' כו' גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי' וסליק בי' נהורא.

As the head of the Heavenly Academy in Gan Eden said¹⁸: "A log on which the flame does not catch — one splinters it…; a body on which the light of the soul does not catch — one crushes it, and the light catches."

ויתירה מזה שאור זה (שמאיר ע"י המרירות מזה שהוא כלי ריקן) יש לו יתרון על האור כמו שהוא מצד עצמו, כיתרון האור הבא מן החושך דוקא.

Moreover, this light (which shines through the bitterness at being an empty vessel) has an advantage over the light as it is of itself — the superiority specifically of light that comes from darkness.

וזהו ואת ובנייך תחיי בנותר, את הוא עצם הנשמה ובנייך הם דחילו ורחימו שבכל נשמה – תחיי בנותר, כיתרון האור הבא מן החושך.

This is "you and your children will live on the remainder": "you" is the essence of the soul, and "your children" are the awe and love in every soul — "will live on the remainder", like the superiority of light that comes from darkness.

ב) ויש לומר, דיתרון האור הבא מן החושך (ואת ובנייך תחיי בנותר) להפירוש בכלים ריקים אל תמעיטי שיתבונן הרבה איך שהוא כלי ריקן, הוא נעלה יותר מיתרון האור (נותר) להפירוש בכלים ריקים אל תמעיטי שיעסוק בתורה ומצוות אף שהם בלי אהוי"ר.

2) It may be said that the superiority of light that comes from darkness ("you and your children will live on the remainder") according to the interpretation of "empty vessels, do not take too few" as contemplating much how one is an empty vessel, is higher than the superiority of light (the "remainder") according to the interpretation of "empty vessels, do not take too few" as engaging in Torah and mitzvos even though they lack love and awe.

דהנה ביתרון האור מן החושך, שני ענינים.

For the superiority of light from darkness has two aspects.

יתרון האור בכדי להאיר את החושך.

The superiority of the light needed to illuminate the darkness.

שבכדי להאיר במקום רחוק וחשוך ביותר, צריך לאור גדול ביותר.

To illuminate a very distant and very dark place requires a very great light¹⁹.

דכמו"כ הוא גם בנוגע להיתרון (תחיי בנותר) שע"י עסק התומ"צ בלי אהוי"ר, דזה שהוא עוסק בתומ"צ הגם שאין לו אהוי"ר, הוא מפני תוקף ההתקשרות שלו באלקות שמצד עצם הנשמה, שלמעלה מכחות הגלויים.

So too with the superiority ("will live on the remainder") that comes through engaging in Torah and mitzvos without love and awe: that he engages in Torah and mitzvos although he has no love and awe is because of the strength of his bond with G‑dliness that comes from the essence of the soul, which is above the revealed powers.

ועוד ענין ביתרון האור מן החושך, שע"י המרירות מהחושך המסתיר אורו ית', נמשך מבחינת ישת חושך סתרו, חושך שלמעלה מאור (למעלה גם מאור גדול שמאיר גם במקום חשוך ביותר).

There is a further aspect in the superiority of light from darkness: through bitterness over the darkness that conceals His light, there is drawn down from the level of "He made darkness His hiding place"²⁰ — a darkness that is above light²¹ (above even the great light that shines even in the darkest place).

וזהו היתרון (תחיי בנותר) שע"י ההתבוננות איך שהוא כלי ריקן, דע"י המרירות מזה שהוא כלי ריקן (חושך), הוא מגיע לבחינת חושך שלמעלה מאור.

This is the superiority ("will live on the remainder") that comes through contemplating how one is an empty vessel: through the bitterness at being an empty vessel (darkness), one reaches the level of the darkness that is above light.

ג) וביאור הענין בפרטיות יותר, יובן ע"פ מ"ש בלקו"ת דענין את ובנייך תחיי בנותר הוא ע"ד מה שארז"ל עה"פ לשארית נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים.

3) The matter will be understood in greater detail in light of what is written in Likkutei Torah²²: "you and your children will live on the remainder" is like what our Sages said²³ on the verse²⁴ "for the remnant of His heritage": "for one who makes himself like leftovers".

ומבאר שם, דשיריים הם המקיפים שלמעלה מהשתלשלות.

He explains there²⁵ that the "leftovers" are the encompassing lights (makifim) that are above the chain of descent (hishtalshelus).

דהאור שנמשך בעולמות (בפנימיות) הוא הארה בלבד, ועיקר האור (המקיפים) נשאר למעלה, שיריים.

For the light that is drawn into the worlds (inwardly) is only a glimmer, while the main light (the makifim) remains above — "leftovers".

ובכדי להמשיך המקיפים, הוא ע"י הביטול.

The makifim are drawn down through bittul, self-nullification.

וזהו למי שמשים עצמו כשיריים, דע"י שמשים עצמו כשיריים כפשוטו, ביטול, עי"ז דוקא הוא ממשיך המקיפים, שיריים.

This is "for one who makes himself like leftovers": by making himself like leftovers in the plain sense — bittul — precisely through this he draws down the makifim, the "leftovers".

דכאשר עבודתו היא בבחינת מציאות, גם כשהעבודה היא בתכלית העילוי, ההמשכה שעל ידה היא אור השייך להשתלשלות (מציאות), ובכדי להמשיך השיריים דלמעלה (שלמעלה מבחינת מציאות) הוא דוקא ע"י הביטול.

For when his service is with a sense of self, even when the service is of the highest quality, what it draws down is light that belongs to hishtalshelus (existence); to draw down the "leftovers" above (which are above existence) is possible only through bittul.

[וכמבואר גם בתו"א עה"פ השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית גו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח, דההמשכה שע"י שמים וארץ שהם תורה (שמים) ומצוות (ארץ) הוא אור פנימי, ובכדי להמשיך המקיפים, אי זה בית גו', דבית הוא מקיף (ובמקיפים עצמם מקיף הרחוק), הוא ע"י הביטול, עני ונכה רוח].

[As is explained also in Torah Ohr²⁶ on the verse²⁷ "The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house… And to this one I will look: to the humble and broken of spirit" — what is drawn down through heaven and earth, which are Torah (heaven) and mitzvos (earth), is inner light; and to draw down the makifim, "what house…" (a house is an encompassing, and among the makifim themselves, the distant makif), is through bittul — "the humble and broken of spirit".]

ומבאר בלקו"ת שם, דזהו מה שארז"ל עה"פ ואת ובנייך תחיי בנותר עד שיחיו המתים, דנותר הוא מה שנשאר למעלה בבחינת מקיף, ובמקיפים עצמם הוא מקיף הרחוק, עתיק (דאריך הוא מקיף הקרוב ועתיק הוא מקיף הרחוק), וזהו תחיי בנותר עד שיחיו המתים, דתחיית המתים הוא ע"י טלא דנטיף מעתיקא

Likkutei Torah explains there that this is what our Sages said²⁸ on the verse "you and your children will live on the remainder" — "until the dead are revived". The "remainder" is what remains above as a makif, and among the makifim themselves it is the distant makif, Atik (for Arich is the near makif and Atik the distant makif²⁹). This is "will live on the remainder until the dead are revived", for the resurrection of the dead is through "the dew that drips from Atika"³⁰.

וזוהי המעלה דענין תחיי בנותר שבא על ידי המרירות מזה שהוא כלי ריקן (פירוש השני בכלים ריקים אל תמעיטי) על הענין דתחיי בנותר שבא על ידי שעוסק בתורה ומצוות הגם שאין לו אהוי"ר (פירוש הראשון בכלים ריקים אל תמעיטי), כי היתרון (נותר) בזה שעוסק בתומ"צ גם כשאין לו אהבה ויראה הוא זה שאז קיום התומ"צ שלו קשור עם כח המסירת נפש, דענין המסירת נפש הוא מצד עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים (אהוי"ר).

This is the advantage of "will live on the remainder" that comes through bitterness at being an empty vessel (the second interpretation of "empty vessels, do not take too few") over "will live on the remainder" that comes through engaging in Torah and mitzvos though one has no love and awe (the first interpretation). The superiority (the "remainder") in engaging in Torah and mitzvos even without love and awe is that then one's observance is bound up with the power of mesirus nefesh, which comes from the essence of the soul, above the revealed powers (love and awe).

אבל מ"מ, כיון שע"י עסק התומ"צ (גם כשקיום התומ"צ הוא ע"י שזוכר ענין מסירת נפשו לה') אינו מתבטל ממציאותו [שהרי זה שהוא מקיים תומ"צ תלוי ברצונו, רצון (מציאות) האדם], הגילוי דעצם הנשמה שבזה הוא רק כמו ששייכת לכחות הגלויים [דע"י שזוכר ענין מסירת נפשו לה' שמצד עצם הנשמה, הרצון שלו בתומ"צ הוא בתוקף גדול].

Nevertheless, since through engaging in Torah and mitzvos (even when the observance comes from remembering one's mesirus nefesh for G‑d) one is not nullified from one's existence [for one's observance of Torah and mitzvos depends on one's will — the will (existence) of the person³¹], the revelation of the essence of the soul in it is only as it relates to the revealed powers [by remembering his mesirus nefesh for G‑d, which comes from the essence of the soul, his will for Torah and mitzvos is very strong].

ולכן, גם ההמשכה שנמשכת מלמעלה עי"ז, הוא האור שלמעלה מהשתלשלות כמו שהוא שייך להשתלשלות, דבכללות הוא מקיף הקרוב, אריך.

Therefore what is drawn down from above through this, too, is the light that is above hishtalshelus as it relates to hishtalshelus — in general, the near makif, Arich.

והיתרון שנעשה על ידי ההרגש והמרירות מזה שהוא כלי ריקן, מכיון שעי"ז הוא מתבטל ממציאותו, נמשך עי"ז הגילוי דעצם הנשמה כמו שהיא למעלה משייכות לכחות הגלויים.

But the superiority that comes through feeling, and being bitter, that one is an empty vessel — since through this one is nullified from one's existence, there is drawn down the revelation of the essence of the soul as it is above any relation to the revealed powers.

ועד"ז הוא בההמשכה שנמשכת עי"ז מלמעלה, דע"י שמרגיש בעצמו שהוא כלי ריקן שאין בו שום מעלה והוא כמו שיריים בעיניו (דבר המיותר, נותר), הענין דתחיי בנותר שעי"ז הוא המשכת מקיף הרחוק, עתיק.

So too with what is drawn down from above through this: by feeling that he is an empty vessel with no merit at all, like leftovers in his own eyes (something superfluous, a "remainder"), "will live on the remainder" through this is the drawing down of the distant makif, Atik³².

ד) וצריך להבין מ"ש את ובנייך תחיי בנותר, שגם האהבה והיראה דהנשמה (בנייך) יחיו בנותר, דלכאורה, מכיון שנותר הוא מקיף, ובפרט להפירוש שנותר הוא מקיף הרחוק, איך שייך שיומשך ממנו חיות לכחות הפנימיים (אהבה ויראה).

4) We need to understand the words "you and your children will live on the remainder" — that the soul's love and awe ("your children") too will live on the remainder. Seemingly, since the "remainder" is a makif, and especially according to the interpretation that it is the distant makif, how can vitality be drawn from it to the inner powers (love and awe)?

ויש לבאר זה ע"פ מ"ש אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בעל יום ההולדת במאמרו ד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא (בספר המאמרים שלו שמכינים עתה לדפוס), דשני הלשונות נפלאת ורחוקה הם בעתיק ואריך.

This can be explained in light of what the Rebbe (Rashab), whose birthday it is, writes in his maamar beginning³³ "For this mitzvah which I command you today is not wondrous from you, nor is it far"³⁴ (in his volume of maamarim now being prepared for print³⁵): the two expressions, "wondrous" and "far", correspond to Atik and Arich.

דפלא [שהוא לשון הפרשה והבדלה] הוא בעתיק, שנעתק ונבדל מהשתלשלות, וריחוק הוא באריך, דלשון ריחוק מורה שיש לו שייכות להדבר שהוא רחוק ממנו, וכמו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, דזה שאמרתי אחכמה הוא לפי שהחכמה שייכת אליו, ורק שהיא רחוקה ממנו.

"Wondrous" (pele) [which denotes separation and distinctness] is in Atik, which is removed and separate from hishtalshelus; "far" is in Arich, for "far" implies a connection to what it is far from — as in "I said, 'I will become wise', but it is far from me"³⁶: he said "I will become wise" because wisdom does relate to him, only it is far from him³⁷.

ומבאר שם, דמ"ש כי המצוה הזאת גו' לא נפלאת היא ממך גו', ממך דוקא, הוא, כי כיון שהמצוות הם רצון העליון, רצון שלמעלה מטעם, הם בבחינת פלא וריחוק.

He explains there that the verse says "For this mitzvah… is not wondrous from you…" — "from you" specifically — because the mitzvos, being the supernal will, a will above reason, are in the category of "wondrous" and "far"³⁸.

ומכ"ש מצות התשובה (דהמצוה הזאת קאי על מצות התשובה, כמ"ש הרמב"ן וכמה מפרשים) שהיא למעלה מהרצון דמצוות [וכמבואר בכ"מ, דזה שע"י התשובה מתמלאים כל הפגמים הוא לפי שתשובה מגעת באוא"ס בעל הרצון (שלמעלה מהרצון דמצוות), ועד שהיא מגעת בהעצמות, דזהו מ"ש כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך, אנכי מי שאנכי] שהיא בודאי בבחינת פלא וריחוק.

All the more so the mitzvah of teshuvah (for "this mitzvah" refers to the mitzvah of teshuvah, as the Ramban and several commentators write³⁹), which is above the will of the mitzvos [as explained in several places⁴⁰: teshuvah fills in all the defects because it reaches the infinite light, the Master of the will (which is above the will of the mitzvos), and even reaches the Essence⁴¹ — this is "For this mitzvah which I (Anochi) command you", Anochi, "I who am"⁴²] — it is certainly in the category of "wondrous" and "far".

דתשובה תתאה היא בבחינת ריחוק ותשובה עילאה היא בבחינת פלא.

Lower teshuvah is "far", and higher teshuvah is "wondrous".

כי תשובה תתאה היא במקיף דחי', מקיף הקרוב.

For lower teshuvah is in the makif of chayah, the near makif.

וגם ההמשכה מלמעלה הנמשכת ע"י תשובה תתאה היא המקיף דאור ישר שיש לו שייכות להפנימי, דבכללות הוא אריך.

And what is drawn down from above through lower teshuvah is likewise the makif of direct light, which has a relation to the inner light — in general, Arich.

ותשובה עילאה היא במקיף דיחידה, מקיף הרחוק.

Higher teshuvah is in the makif of yechidah, the distant makif.

וגם ההמשכה מלמעלה שנמשכת עי"ז היא המקיף דאור חוזר שלמעלה משייכות לפנימיות, דבכללות הוא עתיק.

And what is drawn down from above through it is likewise the makif of returning light, which is above any relation to inwardness — in general, Atik.

ומ"ש לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, הוא ממך דוקא, מנשמות ישראל.

And the verse says "it is not wondrous from you, nor is it far" — "from you" specifically, from the souls of Israel.

דנש"י יש בהם הכל, וגם מלמעלה נותנים להם הכל, ולכן אין זה נפלא ורחוק מהם.

For the souls of Israel have everything in them, and from above they are given everything as well; therefore it is not wondrous or far from them.

ה) וצריך להבין, מה מחדש הכתוב בזה שהמצוה הזאת (תשובה) לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, דלכאורה, מכיון שגם באדם, עבודת התשובה היא בהמקיפים חי' יחידה, שהם בדוגמת המקיפים שלמעלה (אריך ועתיק), מהו החידוש (כ"כ) בזה שע"י העבודה בהמקיפים דהנשמה נמשכים המקיפים דלמעלה.

5) We need to understand what the verse teaches by saying that this mitzvah (teshuvah) "is not wondrous from you, nor is it far". Seemingly, since in man too the service of teshuvah is in the makifim of chayah and yechidah, which correspond to the makifim above (Arich and Atik), what is (so) novel in the makifim above being drawn down through service in the soul's makifim?

ויש לומר, דממך קאי על נר"נ שהם עיקר האדם.

It may be said that "from you" refers to nefesh, ruach and neshamah, which are the essential man⁴³.

דהגם שתשובה היא בהמקיפים דנשמה, מ"מ, בכדי לעורר המקיפים צריכה להיות התבוננות, וההתבוננות (שבנר"נ) צריכה להיות באופן שעי"ז יתעוררו המקיפים שלמעלה מהשכל.

For although teshuvah is in the soul's makifim, to arouse the makifim there must be contemplation, and the contemplation (in nefesh, ruach and neshamah) must be such that it arouses the makifim, which are above intellect.

וזהו החידוש בלא נפלאת היא ממך גו' שממך קאי על נר"נ (כנ"ל), דהגם שהמקיפים חי' יחידה הם נפלאים ורחוקים מנר"נ, מ"מ, בכח הנר"נ לעורר (ע"י התבוננות המתאימה) את המקיפים חי' יחידה, ועל ידם גם המקיפים שלמעלה, אריך ועתיק.

This is what is novel in "it is not wondrous from you…" — "from you" referring to nefesh, ruach and neshamah (as above): although the makifim of chayah and yechidah are wondrous and far from nefesh, ruach and neshamah, nevertheless nefesh, ruach and neshamah have the power to arouse (through fitting contemplation) the makifim of chayah and yechidah⁴⁴, and through them also the makifim above, Arich and Atik.

והטעם על זה הוא (כמובא לעיל (סוף סעיף ד) מהמאמר) כי נש"י (היינו גם הנר"נ) יש להם הכל, וגם מלמעלה נותנים להם הכל.

The reason for this is (as quoted above (end of section 4) from the maamar) that the souls of Israel (that is, also nefesh, ruach and neshamah) have everything, and from above they are given everything as well.

ו) ויובן זה בהקדים שהביאור בדיוק לשון הכתוב לא נפלאת היא ממך (ממך דוקא), הוא גם להפירוש שהמצוה הזאת קאי על כללות המצוות.

6) This will be understood by first noting that the explanation of the precise wording "it is not wondrous from you" ("from you" specifically) applies also according to the interpretation⁴⁵ that "this mitzvah" refers to the mitzvos in general.

דגם לפירוש זה, המצוה הזאת היא בבחינת פלא, וכמובא לעיל (סעיף ד) מהמאמר, שגם כל המצוות, להיותם רצון העליון שלמעלה מהטעם, הם בבחינת פלא וריחוק (אלא שאעפ"כ לא נפלאת היא ממך, מישראל).

For according to this interpretation too, "this mitzvah" is "wondrous", as quoted above (section 4) from the maamar: all the mitzvos as well, being the supernal will that is above reason, are "wondrous" and "far" (only that nevertheless "it is not wondrous from you", from Israel).

ויש לומר, דזה שאומר ב' לשונות, נפלאת ורחוקה, הוא, כי במצוות יש שני ענינים.

It may be said that the verse uses two expressions, "wondrous" and "far", because there are two aspects in the mitzvos.

זה שהמצוות הם רצונו ית', רצון שלמעלה מטעם.

That the mitzvos are His will — a will above reason.

וזה שלאחרי שהרצון נתלבש בחכמה (דתורה), ניתוסף גם טעם לכל מצוה.

And that after the will became clothed in the wisdom (of the Torah), a reason was added to every mitzvah as well⁴⁶.

וזהו שני הלשונות דפלא וריחוק, דהרצון שבמצוות, להיותו למעלה מטעם, הוא פלא.

These are the two expressions, "wondrous" and "far": the will within the mitzvos, being above reason, is "wondrous".

וטעמי המצוות כמו שהם מצד החכמה דתורה כמו שהיא למעלה, הם בבחינת ריחוק.

And the reasons of the mitzvos, as they are from the side of the Torah's wisdom as it is above, are "far".

דהגם שגם טעמי המצוות (כמו שהם בחכמתו ית') הם למעלה מההבנה דשכל אנושי, מ"מ, החכמה דלמעלה היא מקור לחכמת ושכל הנבראים, ולכן היא לא נפלאת משכל הנבראים ורק רחוקה מהם.

For although the reasons of the mitzvos too (as they are in His wisdom) are above the grasp of human intellect⁴⁷, nevertheless the wisdom above is the source of the wisdom and intellect of created beings⁴⁸; therefore it is not "wondrous" from the intellect of created beings, only "far" from them⁴⁹.

ז) ויש להוסיף, דהמצוות והתורה (טעמי המצוות) כמו שהם מצד עצמם, אין שייך לומר עליהם גם התואר דפלא וריחוק.

7) It may be added that the mitzvos and the Torah (the reasons of the mitzvos) as they are in themselves cannot even be described as "wondrous" and "far".

כי לשון פלא (ומכ"ש לשון ריחוק) מורה שהדבר המופלא יש לו איזו שייכות להדבר שמופלא ממנו.

For "wondrous" (and all the more so "far") implies that the wondrous thing has some relation to what it is wondrous from.

משא"כ בשני ענינים שאין שום שייכות ביניהם, אין נופל הלשון פלא.

But between two things that have no relation at all, the term "wondrous" does not apply.

וכמו שאין שייך לומר על סברא שכלית שהיא נפלאת מחוש המישוש.

Just as one cannot say of an intellectual concept that it is "wondrous" from the sense of touch⁵⁰.

וזה שהתומ"צ הם ריחוק ופלא הוא לאחרי שירדו להיות להם איזו שייכות לעולם.

That Torah and mitzvos are "far" and "wondrous" is after they descended to have some relation to the world.

דהתחלת הירידה היא זה שהתורה קדמה לעולם.

The beginning of the descent is that the Torah preceded the world.

דהתורה כמו שהיא מצד עצמה, אינה בגדר עלמין כלל ואין שייך לומר עלי' שקדמה לעולם.

For the Torah as it is in itself is not within the bounds of worlds at all, and one cannot say of it that it preceded the world.

וזה שארז"ל אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, הוא בהדרגא דתורה כמו שירדה להיות בגדר עלמין.

What our Sages said⁵¹, "The Torah preceded the world by two thousand years", refers to the level of the Torah as it descended⁵² to be within the bounds of worlds.

דבדרגא זו שייך לומר שקדמה לעולם, ויתירה מזו, שיש שיעור בהקדימה, אלפיים שנה.

On this level one can say that it preceded the world — and even more, that there is a measure to the precedence, two thousand years.

ולאחרי זה ירדה עוד כו"כ ירידות, עד שנמשכה למטה.

After that it descended through many more descents⁵³, until it was drawn down below.

ובדרגא זו דתורה, כמו שהיא לאחרי ירידתה [שהיא דרגא כללית, הכוללת כו"כ דרגות פרטיות, מהדרגא דתורה שקדמה לעולם ועד להדרגא דתורה שנמשכה למטה] שייך לומר שהיא בבחינת פלא וריחוק.

And it is of this level of Torah, as it is after its descent [a general level that includes many particular levels, from the level of Torah that preceded the world down to the level of Torah drawn down below], that one can say it is "wondrous" and "far".

ויש לומר, דזה שאומר לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, הכוונה בזה היא להתומ"צ כמו שהם בבחינת פלא וריחוק, וגם להתומ"צ כמו שהם מצד עצמם (קודם ירידתם, שאז אין שייך לומר עליהם גם התואר דפלא וריחוק), שגם דרגא זו דתומ"צ לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.

It may be said that "it is not wondrous from you, nor is it far" refers both to Torah and mitzvos as they are "wondrous" and "far", and also to Torah and mitzvos as they are in themselves (before their descent, when they cannot even be described as "wondrous" and "far") — that this level of Torah and mitzvos too "is not wondrous from you, nor is it far".

כי במתן תורה ניתנו לישראל כל הדרגות דתורה, גם הדרגא דתורה כמו שהיא מצד עצמה (לפני ירידתה להיות שייכת לעולמות), ועד לאורייתא וקוב"ה כולא חד.

For at the Giving of the Torah all the levels of Torah were given to Israel — also the level of Torah as it is in itself (before its descent to relate to the worlds), up to "the Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one"⁵⁴.

ח) והנה עד"ז הוא להפירוש דהמצוה הזאת קאי על מצות התשובה, דזה שתשובה היא בבחינת פלא וריחוק, הוא כמו שירדה להיות נמשכת למטה, אבל כמו שהיא מצד עצמה, אין שייך בה גם התוארים פלא וריחוק.

8) The same applies according to the interpretation that "this mitzvah" refers to the mitzvah of teshuvah: teshuvah is "wondrous" and "far" as it descended to be drawn down below, but as it is in itself, even the descriptions "wondrous" and "far" do not apply to it.

והגם שהפלא והריחוק דתשובה הם באופן נעלה יותר מהפלא והריחוק שבכל המצוות [דהפלא והריחוק שבכל המצוות הו"ע הרצון והחכמה (כנ"ל סעיף ו), וכיון שתשובה היא בבעל הרצון (כנ"ל סעיף ד), מובן, שהפלא והריחוק דתשובה הם באופן נעלה יותר], מ"מ, מכיון שהתואר פלא (ומכ"ש התואר דריחוק), גם כמו שהוא בתכלית העילוי, מורה שהדבר המופלא יש לו איזו שייכות להדבר שמופלא ממנו, לכן, בהדרגא דתשובה כמו שהיא מצד עצמה (בעל הרצון), אין שייך לומר לשון פלא וריחוק.

Although the "wondrous" and "far" of teshuvah are on a higher level than the "wondrous" and "far" in all the mitzvos [the "wondrous" and "far" in all the mitzvos are will and wisdom (as in section 6), and since teshuvah is in the Master of the will (as in section 4), it follows that the "wondrous" and "far" of teshuvah are on a higher level], nevertheless, since the description "wondrous" (and all the more so "far"), even at its very highest, implies that the wondrous thing has some relation to what it is wondrous from, the terms "wondrous" and "far" cannot be said of the level of teshuvah as it is in itself (the Master of the will).

ומ"ש שהמצוה הזאת (תשובה) היא נפלאת ורחוקה, הוא, לאחרי ירידתה להיות נמשכת למטה.

That this mitzvah (teshuvah) is said to be "wondrous" and "far" is after its descent to be drawn down below.

ויש לומר, דמ"ש לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, הכוונה בזה היא להתשובה כמו שהיא בבחינת פלא וריחוק וגם להתשובה כמו שהיא מצד שרשה בבעל הרצון (שלמעלה מהתואר דפלא וריחוק), שגם דרגא זו דתשובה לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.

It may be said that "it is not wondrous from you, nor is it far" refers both to teshuvah as it is "wondrous" and "far", and to teshuvah as it is in its root, in the Master of the will (above the description "wondrous" and "far") — that this level of teshuvah too "is not wondrous from you, nor is it far".

וזהו מ"ש כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך גו', שגם התשובה כמו שהיא מצד אנכי, אנכי מי שאנכי, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.

This is "For this mitzvah which I (Anochi) command you…": teshuvah even as it is from the side of Anochi, "I who am", "is not wondrous from you, nor is it far".

ט) והטעם על זה, כי במתן תורה, על ידי הדיבור אנכי הוי' אלקיך, נעשה כן בכאו"א מישראל, שאנכי (על ידי שנמשך בהוי') הוא אלקיך, כחך וחיותך.

9) The reason is that at the Giving of the Torah, through the utterance⁵⁵ "I (Anochi) am G‑d your G‑d", it was made so in every Jew that Anochi (by being drawn into Havayah) is "your G‑d" — your strength and your life⁵⁶.

והגם דזה שאנכי נעשה אלקיך הוא כמו שנמשך בהוי', וכמבואר בהמאמר החילוק בין מצות התשובה לכל המצוות, דבתשובה כתיב אשר אנכי מצוך, אנכי סתם, ובכל המצוות כתיב אנכי הוי', אנכי כמו שנמשך בהוי', מ"מ, ע"פ הידוע שבהדיבור אנכי כלולים כל המצוות, גם מצות התשובה, יש לומר, שבאנכי הוי' (שבמתן תורה) נכלל גם בחינת אנכי כמו שהוא בעצמותו, למעלה מהמשכה בהוי', אלא שהגילוי דבחינה זו הוא במצות התשובה.

Although Anochi becomes "your G‑d" as it is drawn into Havayah — and the maamar⁵⁷ explains the difference between the mitzvah of teshuvah and all the mitzvos: of teshuvah it is written "which I (Anochi) command you", Anochi unqualified, while of all the mitzvos it is written "Anochi Havayah", Anochi as drawn into Havayah — nevertheless, in light of the well-known teaching⁵⁸ that all the mitzvos, including the mitzvah of teshuvah, are contained in the utterance Anochi, it may be said that "Anochi Havayah" (at the Giving of the Torah) includes also Anochi as it is in His Essence, above being drawn into Havayah; only, the revelation of this level is in the mitzvah of teshuvah.

ומזה מובן, דזה שבמתן תורה נעשה בכאו"א מישראל שאנכי הוא אלקיך, כחך וחיותך, הוא גם בחינת אנכי שלמעלה מהמשכה בהוי'.

From this it follows that what was made at the Giving of the Torah in every Jew — that Anochi is "your G‑d", your strength and your life — includes also the level of Anochi that is above being drawn into Havayah.

וכאשר האדם רוצה להתעורר בתשובה (עוד לפני שעושה תשובה), עי"ז מתגלה אצלו שאנכי (גם אנכי שלמעלה מהמשכה בהוי') הוא כחך וחיותך, היינו שזה שייך גם להנר"נ שלו, ועי"ז, המצוה הזאת (תשובה) אשר אנכי מצוך, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, ואדרבא, קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, שקרוב מאד לכ"א מישראל להגיע לתשובה, ולא רק לדרגת התשובה כמו שירדה להיות בבחינת פלא וריחוק אלא גם לדרגת התשובה אשר אנכי מצוך.

When a person wants to be aroused to teshuvah (even before he does teshuvah), it is revealed in him that Anochi (even the Anochi that is above being drawn into Havayah) is his strength and his life — that is, it relates also to his nefesh, ruach and neshamah. Through this, "this mitzvah (teshuvah) which Anochi command you is not wondrous from you, nor is it far"; on the contrary, "the matter is very near to you, in your mouth and in your heart, to do it": it is very near to every Jew to come to teshuvah — not only to the level of teshuvah as it descended to be "wondrous" and "far", but also to the level of "teshuvah which Anochi command you".

יו"ד) וזהו ואת ובנייך תחיי בנותר, שגם כחות הפנימיים דהנשמה יחיו בנותר, דהגם שנותר הוא מקיף, ויתירה מזו שהוא מקיף הרחוק, מ"מ, נמשך ממנו חיות גם לכחות הפנימיים דהנשמה, כי ע"י התשובה מתגלה שאנכי הוא אלקיך כחך וחיותך.

10) This is "you and your children will live on the remainder": even the soul's inner powers will live on the remainder. Although the "remainder" is a makif — and moreover the distant makif — vitality is drawn from it also to the soul's inner powers, for through teshuvah it is revealed that Anochi is "your G‑d", your strength and your life.

וע"ד שנת"ל (סעיף ט) בענין לא נפלאת היא ממך.

This is like what was explained above (section 9) regarding "it is not wondrous from you".

אלא שענין לא נפלאת היא ממך הוא שכחות הפנימיים דהנשמה (ע"י הרצון לעשות תשובה) הם באופן שעל ידם אפשר להגיע להמקיפים, וענין ואת ובנייך תחיי בנותר הוא שכחות הפנימיים חיים (בחיות פנימי) בהנותר שנמשך ע"י התשובה, בנותר דמקיף הקרוב וגם בנותר דמקיף הרחוק [ויש לומר, שבנותר נכלל גם העצם שלמעלה מהגדר דמקיף ופנימי].

Only, "it is not wondrous from you" means that the soul's inner powers (through the desire to do teshuvah) are such that through them one can reach the makifim, while "you and your children will live on the remainder" means that the inner powers live (with an inner vitality) on the "remainder" drawn down through teshuvah — the "remainder" of the near makif and also the "remainder" of the distant makif [it may be said that the "remainder" also includes the Essence, which is above the bounds of makif and inner].

ויש לקשר זה גם עם פירוש רז"ל עה"פ ואת ובנייך תחיי בנותר, עד שיחיו המתים, כי בתחיית המתים יהי' חיות הגוף מהסובב (נותר).

This can be connected also with our Sages' interpretation of "you and your children will live on the remainder" — "until the dead are revived" — for at the resurrection of the dead the body's vitality will be from sovev⁵⁹ (the "remainder").

וע"י ענין את ובנייך תחיי בנותר, שהחיות דכחות הפנימיים (דהנשמה) הוא בנותר, יהי' לע"ל גם חיות הגוף מהסובב.

And through "you and your children will live on the remainder" — the vitality of the (soul's) inner powers being from the "remainder" — in the Future the body's vitality too will be from sovev.

[ולא עוד אלא שהחיות דהגוף יהי' נעלה יותר, שלכן, הנשמה תהי' ניזונית מהגוף. ויש לומר, שזוהי גם השייכות דתשובה לגאולה העתידה, דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה ומשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, כי ההמשכה שע"י התשובה היא באופן שממנה נמשך חיות גם לכחות הפנימיים, את ובנייך תחיי בנותר, והשלימות דגאולה העתידה היא בתחיית המתים, שחיות הגוף יהי' מהסובב. ולכן, ע"י שישראל עושין תשובה מיד הן נגאלין, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בעגלא דידן ממש.

[Moreover, the body's vitality will be higher, which is why the soul will be nourished from the body⁵⁹. It may be said that this is also the connection between teshuvah and the future Redemption — "Israel will be redeemed only through teshuvah"⁶⁰, and "Moshiach comes to bring even the righteous to teshuvah"⁶¹ — for what is drawn down through teshuvah is such that vitality flows from it also to the inner powers, "you and your children will live on the remainder", and the completeness of the future Redemption is the resurrection of the dead, when the body's vitality will be from sovev. Therefore, when Israel does teshuvah, "they are immediately redeemed"⁶⁰, in the true and complete Redemption through Moshiach, who will come and redeem us and lead us upright to our land, speedily in our days, truly.

*) יצא לאור בקונטרס כ"ף מרחשון – תש"נ, "לקראת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון הבעל"ט, יום הולדת את כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע . . ט"ו מ"ח שנת ה'תש"נ".

*) Published in the booklet Chof MarCheshvan 5750, "in preparation for Shabbos Parshas Vayeira, the coming 20 MarCheshvan, the birthday of the Rebbe (Rashab) . . 15 MarCheshvan, the year 5750."