032 —מאמרים מלוקט חלק א - מוצאי שבת בראשית – בחדרו – ה'תשל"ח

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וארז"ל אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו', ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

Bereishis bara Elokim es hashamayim ve'es ha'aretz ("In the beginning G‑d created the heavens and the earth"). Our Sages taught:¹ "Rabbi Yitzchak said: The Torah need only have begun from 'This month shall be for you…' Why, then, did it open with Bereishis? Because 'He declared to His people the power of His works, to give them the inheritance of the nations.'² For if the nations of the world say to Israel, 'You are robbers, for you conquered the lands of the seven nations,' they reply to them: 'The whole earth belongs to the Holy One, blessed be He. He created it and gave it to whomever He saw fit. By His will He gave it to them, and by His will He took it from them and gave it to us.'"

ומבואר בזה בדרושי רבותינו נשיאינו, דזה מה שהי' צריך להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם הוא, כי ענין "החודש הזה" הוא יחוד סובב וממלא.

It is explained in the discourses of our Rebbeim³ that the Torah should have begun from "This month shall be for you" because "this month" (hachodesh hazeh) is the union of sovev and memaleh (the light that encompasses all worlds and the light that fills all worlds).

כי חודש הוא בחינת מלכות, חודש אשתו, בחינת ממכ"ע, ו"זה" הוא ענין גילוי [כמרז"ל מראה באצבעו ואומר זה], יסוד וז"א, יחוד סוכ"ע וממכ"ע.

For chodesh ("month") is the level of Malchus — as in "Chodesh, his wife"⁴ — the level of memaleh kol almin; while zeh ("this") denotes revelation [as our Sages said,⁵ "he points with his finger and says, 'this'"] — Yesod and Z'eir Anpin, the union of sovev kol almin and memaleh kol almin.

ופירוש "החודש הזה (לכם)" הוא שבבחי' ממכ"ע (חודש) יהי' בו גילוי סוכ"ע (הזה).

The meaning of "hachodesh hazeh (lachem)" is thus that within the level of memaleh kol almin (chodesh) there should be a revelation of sovev kol almin (hazeh).

והי' צריך להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם, כי תכלית התורה ומצוותי' הו"ע יחוד סובב וממלא.

So the Torah should have begun from "This month shall be for you," because the purpose of the Torah and its mitzvos is the union of sovev and memaleh.

ב) והנה ענין המשכת הסובב שע"י תורה ומצוות בשרשו הראשון הוא המשכת אוא"ס שלפני הצמצום.

2) Now, the drawing down of sovev that comes through Torah and mitzvos is, in its first root, the drawing down of the Ohr Ein Sof (the infinite light) that preceded the tzimtzum (the contraction).

וכדאיתא בעמק המלך בתחלתו, דבריאת העולמות הי' ע"י צמצום הראשון שהי' באוא"ס ונשאר חלל ומקום פנוי, ומזה הוא שרש התהוות הכלים ומציאות העולמות (ענין מעשה בראשית).

As stated at the beginning of Emek HaMelech,⁶ the worlds were created through the first tzimtzum, which took place in the Ohr Ein Sof and left a void, an empty space; and from this comes the root of the coming-into-being of the vessels and of the existence of the worlds (the work of Creation).

ומ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה [שקאי על העבודה דתומ"צ, לעבדה זה רמ"ח מ"ע ולשמרה זה שס"ה מל"ת] הוא להמשיך תוספות אורות ע"י הקו מאוא"ס שלפני הצמצום, עד שלעתיד יהי' גילוי אוא"ס במקום החלל כמו שהי' קודם הצמצום.

And the verse⁷ "He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it" [which refers to the avodah of Torah and mitzvos: "to work it" — these are the 248 positive commandments, and "to guard it" — these are the 365 prohibitions⁸] means to draw down additional lights through the kav (the line of light) from the Ohr Ein Sof that preceded the tzimtzum, until in the time to come the Ohr Ein Sof will be revealed in the place of the void just as it was before the tzimtzum.

וזהו לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו', כי סיפור מע"ב הכל הוא אחר הצמצום, ומכיון שענינה של התורה הוא המשכת אוא"ס שלמעלה מהצמצום, הוצרך להתחיל את התורה (לא במע"ב, כ"א) מהחודש הזה שהו"ע המשכת בחי' הסובב ("הזה"), שבשרשו הוא המשכת אוא"ס שלפני הצמצום.

This is why "the Torah need only have begun from 'This month shall be for you'": the entire account of the work of Creation takes place after the tzimtzum, and since the Torah's purpose is to draw down the Ohr Ein Sof that is beyond the tzimtzum, the Torah needed to begin (not with the work of Creation but) with "This month," which is the drawing down of sovev ("this"), whose root is the drawing down of the Ohr Ein Sof that preceded the tzimtzum.

ג) ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים.

3) "Why, then, did it open with Bereishis? Because 'He declared to His people the power of His works, to give them the inheritance of the nations.'"

והיינו שהענין דכח מעשיו גו' לתת להם נחלת גוים הוא נעלה יותר גם מענין המשכת הסובב, בחי' אוא"ס שלפני הצמצום.

That is, "the power of His works… to give them the inheritance of the nations" is loftier even than the drawing down of sovev, the Ohr Ein Sof that preceded the tzimtzum.

דהנה תכלית הכוונה (דתומ"צ) הוא להמשיך בחי' אור חדש, היינו בחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מהאור שהי' ממלא מקום החלל.

For the ultimate intent (of Torah and mitzvos) is to draw down a new light — the level of Atzmus Ohr Ein Sof (the very Essence of the infinite light), which is higher than the light that filled the place of the void.⁹

והמשכת אור זה הוא דוקא ע"י עבודת הבירורים.

And this light is drawn down specifically through the avodah of birurim (refining the world).¹⁰

וזהו היתרון שבכח מעשיו גו' לתת להם נחלת גוים על החודש הזה, כי ענין החודש הזה הוא המשכת אור הסובב, שבשרשו הוא בחי' האור שהי' ממלא מקום החלל, וע"י עבודת הבירורים דעניני העולם שנפלו מז"מ, מלכי אדום שברצונו נתנה להם – כמרז"ל בונה עולמות ומחריבן – ובנ"י מבררים ויורשים אותם ונעשו נחלת יעקב, ממשיכים בחי' אור חדש שלמעלה מהאור שהי' ממלא מקום החלל.

This is the advantage of "the power of His works… to give them the inheritance of the nations" over "this month." "This month" is the drawing down of the light of sovev, whose root is the light that filled the place of the void; but through¹¹ the avodah of refining the matters of the world that fell from the seven kings — the kings of Edom, to whom "by His will He gave it" (as our Sages said,¹² "He builds worlds and destroys them") — which the Jewish people refine and inherit,¹³ so that they become the inheritance of Yaakov, they draw down a new light, higher than the light that filled the place of the void.

וכמו שהוא בכלל העולם (עולמות בי"ע, דמשם יפרד) בא ג"כ בפרט הבירור דכיבוש ארצות שבעה גוים, שישראל מהפכים אותם לארץ ישראל.

And as this is true of the world in general (the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah, of which it says "from there it divides"), so it is in particular with the refinement accomplished by conquering the lands of the seven nations, which the Jewish people transform into the Land of Israel.

ד) והנה מכיון דזה ש"ברצונו נתנה להם" (לזמן מסויים) הוא בכדי שיהי' אח"כ "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", הרי פשוט, שבאם מחליטים בתוקף, אזי מבררים בנקל ביותר את ארצות שבעה גוים, וכל העולם כולו, שיהי' דירה לו ית'.

4) Now, since "by His will He gave it to them" (for a limited time) is in order that afterwards "by His will He took it from them and gave it to us," it is obvious that when one resolves firmly, one refines with the greatest ease the lands of the seven nations — and the entire world — so that it becomes a dwelling place for Him, may He be blessed.

וזה מה שנדמה שצריך לזה יגיעה ועמל, ועד שאומות העולם טוענים בנוגע לכל בירור לסטים אתם הוא מצד גודל ההעלם והסתר, מה שאין נרגש בעולם אשר "כל הארץ של הקב"ה היא" (ו"כי ממך הכל").

That it seems to require toil and labor — to the point that regarding every refinement the nations of the world claim¹⁴ "You are robbers" — is because of the great concealment and hiddenness: it is not felt in the world that "the whole earth belongs to the Holy One, blessed be He" (and that "everything¹⁵ is from You"¹⁶).

אבל הרי תכלית הכוונה של ההעלם והסתר הוא בכדי שיהי' ובקשתם משם, אַז אידן זאָלן זוכן און געפינען דעם אויבערשטן בכל עניני העולם, בההעלמות וההסתרים [וכמשל האב המסתיר את עצמו מבנו הקטן בכדי להראות את חכמת הבן שמבין שההסתר וההעלם אינו אלא בכדי שיבקשנו וימצאנו], והבטיחה תורה שכאשר ובקשתם משם אז בודאי "ומצאת", שכובשים את כל העולם ועושים ממנו דירה לו ית', עד אשר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד.

But the very purpose of the concealment and hiddenness is that there be "and you will seek from there"¹⁷ — that Jews should seek and find G‑d Above in all the matters of the world, within its concealments and hiddenness¹⁸ [like the parable of the father who hides himself from his young son in order to bring out the son's wisdom, as the son understands that the hiding and concealment are only so that he will seek him and find him¹⁹]. And the Torah has promised that when "you will seek from there," then certainly "you will find"²⁰ — that they conquer the entire world and make it a dwelling place for Him, may He be blessed, until "then I will turn to the peoples a pure language… to serve Him with one accord."²¹

והיתה לה' המלוכה.

"And the kingship shall be the L‑rd's."²²

ה) ויש לקשר זה גם עם ענין ד"ויעקב הלך לדרכו" (שבמוצאי שבת בראשית), דהגם שהולך לדרכו (גם) בעניני הרשות ובעובדין דחול במשך כל השנה, מ"מ אינו יירא מזה, כי אם, הולך לבטח דרכו, ובשמחה ובטוב לבב.

5) This can also be connected with "And Yaakov went on his way" (which belongs to Motzaei Shabbos Bereishis²³): although he goes on his way (also) in permitted, mundane matters and in weekday occupations throughout the year, he is nevertheless not afraid of this; rather, he goes his way securely, with joy and gladness of heart.

וזהו גם מה שבמוצאי שבת [ובפרט במוצאי שבת בראשית, שאז מתחיל (בעיקר) הסדר דויעקב הלך לדרכו] אומרים אל תירא עבדי יעקב, כי "במוצאי שבת מסתלקת הנשמה יתירה וצריך לחזור ולירד בבחי' יעקב עבדי בכל ששת ימי המעשה לברר בירורים בבי"ע כו' לכך אומר אל תירא עבדי יעקב כו' מלירד שם, ובזה נותנים כח ועוז כו'".

This is also why on Motzaei Shabbos [and especially on Motzaei Shabbos Bereishis, when the order of "And Yaakov went on his way" (chiefly) begins²³] we say²⁴ "Fear not, My servant Yaakov,"²⁵ because "on Motzaei Shabbos the additional soul departs, and one must go back down, at the level of 'My servant Yaakov,' throughout the six weekdays to refine birurim in Beriah, Yetzirah and Asiyah… therefore it says, 'Fear not, My servant Yaakov'… to go down there; and through this strength and might are given…"²⁶

והטעם לזה (לענין אל תירא) הוא כי הוי' אלקיו עמו, שכאו"א מישראל (גם מי שהוא בבחי' יעקב), בכל מקום ובכל זמן ובכל ענין (גם בחו"ל ובימי החול ובעובדין דחול), הוי' אלקיו (הוא) עמו, ועד שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שהוא פועל חידוש בהבריאה (כמו הקב"ה כביכול).

The reason for this ("fear not") is that "the L‑rd his G‑d is with him":²⁷ with every single Jew (even one at the level of Yaakov), in every place, at every time and in every matter (even outside the Land of Israel, on weekdays and in weekday occupations), the L‑rd his G‑d is with him — to the point that he becomes a partner with the Holy One, blessed be He, in the work of Creation,²⁸ bringing about something new in creation (like the Holy One, blessed be He, as it were).

כי ע"י עבודתו בעבודת הבירורים לעשות את העולם דירה לו ית', הוא פועל חידוש בהבריאה [דזהו גם מה שבשבת בראשית קורין בתורה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שעי"ז נעשה בריאת השמים והארץ וכל צבאיהם מחדש ובאופן חדש], ועד שיהי' השמים החדשים והארץ החדשה גו'.

For through his avodah of refining, making the world a dwelling place for Him, may He be blessed, he brings about something new in creation [this is also why on Shabbos Bereishis we read in the Torah "In the beginning G‑d created the heavens and the earth," through which the creation of the heavens and the earth and all their hosts is made anew, and in a new way] — until there will be "the new heavens and the new earth…"²⁹