Rambam Safer Hamitzvot - Torah Recordings

200 - המצווה המשלימה מאתים - הציווי שנצטווינו לשלם שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר

Mitzvah 200 - To Pay a Hired Worker on the Same Day and Not Delay Payment

המצווה המשלימה מאתים - לשלם שכר שכיר ביומו

Mitzvah 200: To Pay a Hired Worker on Time

This mitzvah is the command to pay a hired worker on time, from "on his day you shall give him his wages" (Devarim 24:15). A day worker may collect all that night and a night worker all that day; it applies to every worker, Jew or non-Jew.

המצווה המשלימה מאתים

הציווי שנצטווינו לשלם שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר.

והוא אמרו יתעלה: "ביומו תתן שכרו" (שם שם, טו).

ודין מצווה זו, שיהא שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום, כמו שאבאר במצוות לא תעשה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בשלמות בפרק ט' מ[בבא] מציעא, ושם נתבאר שזו חובה בכל שכיר, בין גוי בין ישראל, ומצוות עשה לפרוע בזמנו.

238 - המצווה הרל"ח - האזהרה שהזהרנו מלעשוק שכיר ומלאחר שכרו

Negative Mitzvah 238 - Not to delay the wages of a hired worker

המצווה הרל"ח - שלא לאחר שכר שכיר

Negative Mitzvah 238: Not to Delay the Wages of a Hired Worker

This mitzvah is the prohibition against delaying a hired worker's wages, from "the wages of a hired worker shall not remain with you until morning" (Vayikra 19:13) and "the sun shall not set upon it" (Devarim 24:15). The two verses form one mitzvah fixing the time of payment.

המצווה הרל"ח

האזהרה שהזהרנו מלעשוק שכיר ומלאחר שכרו.

והוא אמרו: "לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" (ויקרא יט יג).

במה דברים אמורים? אם הוא שכיר יום שהוא גובה כל הלילה, שנאמר: 'עד בקר'; ואם הוא שכיר לילה - גובה כל הלילה וכל היום שלא תשקע החמה אלא כשכבר קבל שכרו, והוא אמרו: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש" (דברים כד, טו).

ולשון המשנה: "שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום", ואין אלו שתי מצוות, אלא מצווה אחת היא, ובא בה שני לאווין להשלים דין המצווה, והוא שמשני לאווין אילו ידענו מתי הוא זמן הגביה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מבבא מציעא, ושם נתבאר שזה מיוחד בשכיר ישראל בלבד, שאם אחר שכרו - עובר בלא תעשה; אבל שכיר גוי - עובר עליו בעשה והוא אמרו: "ביומו תתן שכרו".