יז אייר, לב לעומר

אין אומרים צדקתך. [1] [2]

בק"ש שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת ק"ש בזמנה, ג"כ כופלים ג' התיבות, [3] [אני ה' אלוקיכם] ומסיימים בתיבת "אמת".

בק"ש דתפילין דר"ת ושמ"ר [4] אין כופלים, אבל אומרים "אמת".

ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצ"צ תורת הבעש"ט: עס שטעהט [מלאכי ג, יב] כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות. אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השי"ת האט טובע געווען בארץ, אז הכל הי' מן העפר, [קהלת ג, כ] אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ב"ה ארץ חפץ.

וסיים הבעש"ט: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ב"ה א ארץ חפץ קען געבען.

[1] טעם אמירת צדקתך במ"ב סי' רצ"ב (ו) צדקתך - דמתו בו יוסף משה ודוד .. וב"ח האריך להוכיח שלא מת משה בשבת רק בע"ש ולא נגנז עד שבת במנחה בשעתא דעת רצון וכמ"ש בזוהר ואנו אומרים צדוק הדין עליו בזמן שנגנז וי"מ דאומרים צדקתך להצדיק הדין על הרשעים שחוזרין לגיהנם במו"ש: ובשו"ע שם " ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים אין אומרים צדקתך":

[2] [עי' בשו"ע אדה"ז סימן תצג, ה]

[3][עי' שו"ע אדה"ז סי' סו, ג]

[4][עי' בהיום יום יט מנחם אב הסדר של הנחת ארבעה זוגי תפילין ושמע עם כל אחד. וצ"ע אמאי לא הזכיר כאן אודות תפילין דראב"ד?]