יז אייר, לב לעומר

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ. [1] [2]

בק"ש שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים בַּבּוֹקֶר - קוֹדֶם הַתְּפִלָּה - כְּדֵי לָצֵאת חוֹבַת ק"ש בִּזְמַנָּהּ, ג"כ כּוֹפְלִים ג' הַתֵּיבוֹת, [3] [אני ה' אלוקיכם]

וּמְסַיְּמִים בְּתֵיבַת "אֱמֶת".

בק"ש דִּתְפִלִּין דר"ת ושמ"ר [4] אֵין כּוֹפְלִים, אֲבָל אוֹמְרִים "אֱמֶת".

לָ"ג בָּעוֹמֶר שְׁנַת תר"ד - לְעֶרֶךְ - סִפֵּר הצ"צ תּוֹרַת הַבֵּעשְׁ"ט: עֶס שְׁטעֶהט [מַלְאָכִי ג, יב] כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת. אָט אַזוֹי וִוי דִי גרעֶסטעֶ חֲכָמִים וועֶלעֶן אֵייבִּיג נִיט דעֶרגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ, טִבְעִיּוּת'דִיגעֶ אוֹצָרוֹת, וועֶלכעֶ השי"ת האָט טוֹבֵעַ געֶוועֶן בָּאָרֶץ, אַז הַכֹּל הָיָ' מִן הֶעָפָר, [קהלת ג, כ] אָט אַזוֹי קעֶן קֵיינעֶר נִיט דעֶרְגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ אוֹצָרוֹת וואָס לִיגעֶן אִין אִידעֶן, וואָס זֵיי זַיינעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס ב"ה אֶרֶץ חֵפֶץ.

וְסִיֵּם הַבֵּעשְׁ"ט: אֵיךְ וִויל מאַכעֶן פוּן אִידעֶן, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶבּעֶן דעֶם יְבוּל, וואָס דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס ב"ה אַ אֶרֶץ חֵפֶץ קעֶן געֶבּעֶן.

[1] טעם אמירת צדקתך במ"ב סי' רצ"ב (ו) צדקתך - דמתו בו יוסף משה ודוד .. וב"ח האריך להוכיח שלא מת משה בשבת רק בע"ש ולא נגנז עד שבת במנחה בשעתא דעת רצון וכמ"ש בזוהר ואנו אומרים צדוק הדין עליו בזמן שנגנז וי"מ דאומרים צדקתך להצדיק הדין על הרשעים שחוזרין לגיהנם במו"ש: ובשו"ע שם " ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים אין אומרים צדקתך":

[2] [עי' בשו"ע אדה"ז סימן תצג, ה]

[3][עי' שו"ע אדה"ז סי' סו, ג]

[4][עי' בהיום יום יט מנחם אב הסדר של הנחת ארבעה זוגי תפילין ושמע עם כל אחד. וצ"ע אמאי לא הזכיר כאן אודות תפילין דראב"ד?]