טו טבת
תֹּורָה אֹור דִבּוֹר הַמַתְחִיל אֹוסְרִי סְעִיף הַמַתְחִיל וְהִנֵה זֶהוּ, צָרִיך לִהְיֹות: "וְהַעֲלָאַת נִיצֹוצֹות שֶׁנָפְלוּ אַפִילוּ הַבְּהֵמֹות יִתְעַלוּ כְּמֹו שֶׁהָיָה בְּתְּחִילַת".
הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְרָאֵל, הָעֵת הַזֹאת הִיא מֹועֵד הַגְאוּלָה עַל יְדֵי מָשִיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַיְסוּרִים הַבָּאִים עָלֵינוּ הֵם חֶבְלֵי מָשִיחַ, וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָא בִּתְשוּבָה.
אַל תַּאֲמִינוּ לִנְבִיאֵי הַשֶקֶר הַמַבְטִיחִים לָכֶם יְשׁוּעֹות וְנֶחָמֹות אַחֲרֵי כְּלֹות הַמִלְחָמָה, זִכְרוּ דְבַר ה' (ירמיה יז, ה) אָרוּר הַגֶבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹועֹו וּמִן ד' יָסוּר לִבֹּו.
שׁוּבָה יִשְרָאֵל עַד ד' אֱלֹקֶיך, וְהָכֵן עַצְמְךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הַבָּא בְּקָרֹוב מַמָשׁ.