כט תשרי
מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת[1], וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה.
אֵיינֶער פוּן דִי מֶעזִיבּוּזְשֶׁער בַּעֲלֵי בָּתִּים הָאט גֶעהַאט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נָאךְ אַ בַּעַל הַבַּיִת, אוּן זַייֶענְדִיג אַמָאל בַּא דֶעם בעש"ט[2] אִין שוּהל הָאט עֶר גֶעשְׁרִיֶען, אַז עֶר וָואלְט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ גֶעוֶוען כְּדָג זַיין.
דֶער בעש"ט הָאט גֶעהֵייסֶען דִי תַּלְמִידִים גֶעבֶּען אֵיינֶע דִי אַנְדֶערֶע דִי הֶענְט, אוּן זִיךְ שְׁטֶעלֶען לֶעבֶּען אִים מִיט צוּגֶעמַאכְטֶע אוֹיגֶען.
דֶער בעש"ט הָאט אַרוֹיפְגֶעלֵייגְט זַיינֶע הֵיילִיגֶע הֶענְט אוֹיף דִי אַקְסְלֶען פוּן דִי צְוֵויי תַּלְמִידִים, וֶועלְכֶע זַיינֶען גֶעשְׁטַאנֶען לֶעבֶּען אִים, פְּלוּצְלוּנג הָאבֶּען דִי תַּלְמִידִים אָנְגֶעהוֹיבֶּען שְׁרַייֶען פוּן גְרוֹיס שְׁרֶעק: זֵיי הָאבֶּען גֶעזֶעהן וִוי דֶער בַּעַל הַבַּיִת אִיז קוֹרֵעַ כְּדָג זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא.
דָאס בַּאוֵוייזְט קְלָאהר, אַז פוּן יֶעדֶער כֹּחַ אִיז פַארַאן אַ פּוֹעֵל דָּבָר: אָדֶער אִין אַ לְבוּשׁ חוּמְרִי, אָדֶער אַ רוּחְנִי וָואס מִי קָאן אִים אָנֶעמֶען נָאר מִיט הֶעכֶערֶע אוּן אֵיידֶעלֶערֶע גֶעפִילֶען.
- 1 "הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן אוֹמֵר: בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית" [ברכות נט, א].
- 2 בעש"ט – בַּעַל שֵׁם טוֹב.
Chof-Tes Tishrei
We recite the blessing over the rainbow, and not as those who have doubts about it.
One of the householders of Mezhibuzh had a quarrel with another householder. Once, while he was in shul with the Baal Shem Tov, he cried out that he would tear his opponent apart like a fish.
The Baal Shem Tov told the students to take one another's hands and stand beside him with their eyes closed.
The Baal Shem Tov placed his holy hands on the shoulders of the two students who were standing beside him, and suddenly the students began to scream in great fright: they had seen the householder tearing his opponent apart like a fish.
This shows clearly that every power produces an actual effect: either in a physical garment, or a spiritual one that can be perceived only with higher and more refined senses.