איוב פרק כו

איוב פרק כו

פירוש המיוחס לרש״י

א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

ב מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז׃

ג מַה־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝תוּשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃

ד אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃

(ד) (מענה איוב): - ונשמת מי יצאה ממך. מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת:

ה הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֝֗יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃

(ה) הרפאים - גיהנם המרפה את הבריות:  יחוללו - שבעה חללים שלו:  מתחת מים ושוכניהם - בעמקי עמקים, וגם הוא:

ו עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָֽאֲבַדּֽוֹן׃

(ו) ערום שאול נגדו - לדעת ולראות את כל מה שבתוכו:

ז נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝֗רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃

(ז) על בלימה - אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א):

ח צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃

(ח) ולא נבקע ענן - מעול' שיפלו מימיו ביחד:  תחתם - תחת המים:

ט מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃

(ט) מאחז - במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו (שם יח):  ופרשז - על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע (יחזקאל א׳:כ״ב):

י חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃

(י) חוק חג - קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוג' יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך:

יא עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃

(יא) ירופפו - כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק:  ויתמהו - תוהה ועולה (ס"א כאדם תוהה ועומד) במקום אחד:

יב בְּ֭כֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם ובתובנתו [וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ] מָ֣חַץ רָֽהַב׃

(יב) רגע הים - כמו עורי רגע (לעיל ז) נקמט קמטים קמטים נעשו (כך כשאמר יקוו המים נאספו מפשיטתן ונקמטו קמטים קמטים) עד שנקוו למקום אחד המוכן להם:  מחץ רהב - מצריים קרויין רהבים:

יג בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹֽלֲלָ֥ה יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽיחַ׃

(יג) ברוחו שמים שפרה - בדבריו וברוח פיו איהל כמו ונטה אהל שפרירו (ירמיה מב):  חוללה ידו - את פרעה הנקרא נחש בריח (ישעיהו כ״ז:א׳) לשון חיל וצרה וכן במקום אחר הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין (שם נא), ל"א יסדה ידו את לויתן כמו גבעות חוללתי (משלי ח):

יד הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצ֬וֹת דרכו [דְּרָכָ֗יו] וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גבורתו [גְּ֝בוּרוֹתָ֗יו] מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃ (ס)

(יד) קצות דרכיו - קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו:  ומה שמץ דבר נשמע בו - מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד"א שמץ כמו לשמצה לגנות: