איוב פרק יז
פירוש המיוחס לרש״י
א רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃
(א) נזעכו - נקפצו כמו נדעכו (לעיל י): קברים לי - מוכן אני לקבר:
ב אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃
(ב) אם לא - אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי: ובהמרותם - כמו וימרו בי (יחזקאל כ׳:ח׳) ממרים הייתם (דברים ט׳:ז׳) ל' בהקנטתכם: תלן עיני - עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן:
ג שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃
(ג) שימה נא - הבורא: ערבני - בתקע כף להתווכח יחד כמו מי הוא מאלה לידי יתקע וייטיב לו:
ד כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃
(ד) כי לבם צפנת משכל - ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם:
ה לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃
(ה) לחלק יגיד - לחלקלקות יגיד כל אחד מהם את רעו וזאת תבא להם עיני בניו תכלינה:
ו וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃
(ו) ותופת - כמו תוף: לפנים - של בריות אני:
ז וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃
(ז) ויצורי - איברים שאני נוצר בהם:
ח יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃
(ח) ישומו - יתמהו: ונקי - אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה: יתעורר - לריב בכם:
ט וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃
(ט) ויאחז - כל צדיק דרכו לעמוד כנגד כת חניפים:
י וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃
(י) ואולם כולם - אני אומר לכם תשובו נא ובאו נא: ולא אמצא בכם חכם - במה שאתם מלעיגי' על קבלתי:
יא יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃
(יא) ימי וגו' - הנה ימי טובתי שהורגלתי בהם עברו: זמותי - שזמותי להאריך בטובה: נתקו מורשי לבבי - מחשבות שלבי מורשני שהיה לבי אומר לי לירש טובה לפי דרכי:
יב לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃
(יב) לילה ליום ישימו - התולים אלה הופכי' לי לילה ליום כי מצרת התולים לא אישן בלילה: אור קרוב - וקצר לי מפני צרות חשך לילה, אור קרוב כאשר יבא השמש נראה לי שעתה מקרוב האיר היום ונקצר וחלף לו כמו (בראשית י״ט:כ׳) העיר הזאת קרובה נתיישב' מקרוב מחדש, וכמו כי רננת רשעים מקרוב (לקמן כ) וכמו חדשים מקרוב באו (דברים ל״ב:י״ז):
יג אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃
(יג) אם אקוה שאול - כמו אם חרוצים ימיו (לעיל יד) כלומר מאחר שאני מקוה שאול ביתי: ובחשך רפדתי - שיטחתי יצועי בקבר:
יד לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃
(יד) לשחת קראתי אבי אתה - להתלונן בו ימים רבים כאילו הוא אבי מאחר שתקותי זאת היא:
טו וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃
(טו) ואיה אפו תקותי - ואת למה נמשכת ומי ישורנה להריצה עדי:
טז בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃ (ס)
(טז) בדי שאול תרדנה - אותם אברים שסופן לירד שאול שתהא יחד על עפר נחת: נחת - מלונן ל' ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו):