איוב פרק ה

איוב פרק ה

פירוש המיוחס לרש״י

א קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃

(א) קרא נא - ע"כ דבר הנבואה מכאן ואילך חוזר לתוכחתו צעק הרבה מי יענך:  ואל מי מקדושים - הגוזרים זאת עליך תפנה. להלחם אתו:

ב כִּֽי־לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃

(ב) כי לאויל וגו' - לאויל כמותך יהרג כעסו שאלו היית שותק שמ' תשוב מדת הרחמים עליך:  קנאה - היא כעס וחימה כמו (דברים לב) הם קנאוני:

ג אֲ‍ֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃

ד יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃

(ד) ירחקו בניו - זו היא קללה שקיללתיו:  וידכאו - בדגש הוא ידוכאו ואם הוא נקוד רפי משמש ידכאו אחרים:

ה אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃

(ה) אשר קצירו - של רשע:  רעב יאכל - כי ימות רשע יבואו הרעבים שקיצץ בחייו וישתלמו גזילותיו מנכסיו:  ואל מצנים יקחהו - כמו ויקחו אליך (שמות כה) כלומר לצורך העני הנושע מצינים וכלי זיין של רשע זה יקחהו השופט הממונה לכך:  ושאף - ובלע איש איש מן הצמים שגזל בחייו:  חילם - ממונם שגזל זה בחייו:

ו כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃

(ו) כי לא יצא מעפר - מכה הבאה על האדם לא לחנם הוא ולא מן העפר תצמח לו:  און - הוא לשון שבר:

ז כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃

(ז) כי אדם לעמל יולד - כי אי אפשר שלא יחטא ויקבל עמל בחטאו לקבל פורענותו ואינו כבני רשף שהם מלאכי' ורוחות שהם יגביהו עוף ואינם מן התחתוני' (יגביהו לעוף ולהיות מן התחתונים סא"א) לשלוט בם שטן ויצה"ר:  רשף - כמו רשפי קשת (תהילים ע״ו:ד׳) כשהחץ מעופפת נקרא רשפי ל' עוף (סא"א):

ח אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃

(ח) אולם אני אדרוש - אם היו באים עלי יסורים הללו הייתי דורש אל הקב"ה בתפילה ובתחינה ואלו הייתי שם דברתי בבקשה:

ט עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

י הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃

(י) הנותן מטר על פני ארץ - ארץ ישראל:  ושולח מים על פני חוצות - ע"י שליח לשאר ארצות:

יא לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃

(יא) לשום שפלים למרום - הוא נותן את המטר והוא מפר מחשבות ערומים שמדמין להפקיע שערים ולקנות שדות העניים במעט תבואה:  (קודרים. שקומטים פנים ברעב):

יב מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃

(יב) ולא תעשינה ידיהם תושיה - אותה עצה שדימו לעשות:

יג לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃

(יג) נמהרה - כל העצה העשויה במהירות היא סכלות:

יד יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃

(יד) יומם יפגשו חושך - שאין עצתם מתקיימת ונעשית ואור חכמתם נהפך לחושך:

טו וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃

(טו) ויושע - את הנכשלים:  מחרב - ומאיזה חרב מפיהם שהיו סבורים לבולעם ומתאוים להשמידם:  ומיד חזק - יושיע אביון:

טז וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃

(טז) ועולתה - העלילה והרשעה כמו (תהילים ס״ד:ז׳) יחפשו עולות, עלילות:  קפצה - סגרה כמו לא תקפוץ:

יז הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃

(יז) הנה אשרי אנוש וגו' - ביסורין וכשם שהוא (מרפא) מכאובי' של אלו כך אני אדרו' אליו על יסורין אלו שיבואוני והיה לך לקבלם ולא למאסם:

יח כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ וידו [וְיָדָ֥יו] תִּרְפֶּֽינָה׃

יט בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃

(יט) בשש צרות - כשיבאו לעולם יצילך על ידי יסורין שנתייסרת בהם וגם בשביעית כשתבא לא יגע בך ועכשיו הוא מונ' אותן:

כ בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃

כא בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃

(כא) בשוט לשון - של שטן תחבא אותך אלו הן השבע צרות רעב וחרב לשון ושוד וגו' וחית הארץ הם ליסטי':

כב לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃

כג כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־לָֽךְ׃

(כג) אבני השדה - מין אדם הן:  וחית השדה - הוא שנקרא גרוש"ה בלע"ז וזו היא חית השדה ממש ובלשון משנה תורת כהנים נקראים אדני השדה:  השלמה לך - יהיה לה שלום עמך:

כד וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃

(כד) וידעת כי שלום אהלך - ואז בכל מקום תהיה בטוח, כי שלום אהלך:  ופקדת נוך ולא תחטא - כמו אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ) וזו היא השביעית שמנינו למעלה:

כה וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃

כו תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃

(כו) תבא בכלח אלי קבר - שתנצל מן הדבר, ובכלח אין סמך במקרא להבין מליצתו ולפי ענין המליצה יפתר וילמד מעניינו שהוא ל' גמר בישול התבואה כשבישלה כל צורכה ורז"ל פירשו בכלח בגימטריא ששים שנה:  כעלות גדיש - כאשר נסתלק הגדיש מן הקרקע בעתו:

כז הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃ (פ)