הכא נמי לא שנא.
ושמואל אמר לך: התם בידו לקדשה מעכשיו, הכא אין בידו לפדותו מעכשיו.
ואע"ג דקיימא לן דכל היכא דפליגי רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כוותיה דשמואל.
תנן: מת בתוך ל' יום, אע"פ שנתן לכהן יחזיר לו חמש סלעים.
טעמא דמת, הא לא מת — בנו פדוי.
הכא במאי עסקינן — דאיתנהו למעות.
תא שמע: בחזקת שלא נפדה עד [שיביא ראיה] שנפדה.
ת"ש - ממתניתין מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה כו'. עד שיביא ראיה גרסינן ואי מייתי ראיה הוי פדוי וקשיא לשמואל:
התם נמי דאיתנהו למעות בעינייהו.
תני תנא קמיה דרב יהודה: הפודה את בנו בתוך שלשים יום בנו פדוי.
אמר ליה: שמואל אמר אין בנו פדוי, ואת אמרת בנו פדוי?!
ואע"ג דקיימא לן כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כותיה דשמואל:
הוא לפדות ובנו לפדות, הוא קודם לבנו וכו':
תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות — הוא קודם לבנו.
רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שמצותו על אביו ומצות בנו עליו.
אמר ר' ירמיה: הכל מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו.
מאי טעמא?
דמצוה דידיה עדיף.
כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדות וחמש בני חורין.
ר' יהודה סבר: מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא, ודידיה
ודידיה - חמש סלעים דידיה אזיל כהן וטריף ממשעבדי שהרי שיעבודו של כהן קדם והיינו דקאמר שמצותו על אביו כלומר שמאביו נשתעבדו אותן נכסים לכהן:
אזיל וטריף ממשעבדי, ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה.
ובהנך חמש בני חרי פריק לבניה - מיד דאי יהיב בני חרי משום פדיון דידיה תו לא מיפריק בנו דשמא שיעבוד הלקוחות קודם ללידת בנו:
ורבנן סברי: מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא.
לאו ככתובה בשטר דמיא - ואי יהיב בני חרי בשביל פדיון בנו תו לא מיפריק איהו דכהן לא מצי טריף לקוחות:
הלכך מצוה דידיה עדיף:
משנה
חמש סלעים של בן במנה צורי.
מנה צורי - מפרש בגמרא:
שלשים של עבד, חמשים של אונס ושל מפתה
חמשים של אונס ושל מפתה - כלומר וכן חמשים של אונס וכו':
ומאה של מוציא שם רע, כולם בשקל הקדש במנה צורי.
וכולן בשקל הקדש - דהוו עשרין מעין ואותן מעין שבמעות מנה צורי ובגמ' מפרש למה לי למהדר ולמיתני האי וכו':
וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף, חוץ משקלים:
חוץ משקלים - שקלים הבאים בלשכה באדר אין מביאין שם אלא מטבע של חצי שקלים:
גמרא
מנה צורי:
אמר רבי אסי: מנה של צורי.
מנה של צורי - היוצא במדינת צורי דהסלע ד' זוזים והזוז במשקל זהב של משקל שני פשיטין ומחצה למשקל הברזל:
רבי אמי אמר: דינרא ערבא.
רבי אמי אומר - סלע צורי היינו דינר ערבא ישמעאלי ולא פירש לי שיעורו ומצאתי בתשובת הגאונים בבליים ששבעה דינרים האמורים בכל הש"ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה מאותן של ערביא ובלשון ערבי קורין אותה מגרעות:
רבי חנינא אומר: איסתרא סרסיא
איסתירא סוסריתא - סלעים מיושנים:
דמיזדבנא תמניא בדינרא,
דמזדבנא תמניא - מינייהו בדינרא:
חמש מינייהו לפדיון הבן.