דתנן: "המוציא מרשות לרשות - חייב". - מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי, וקא קרי ליה הוצאה.
דתנן: בענין אבות מלאכות המוציא מרשות לרשות: מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי - דעל כרחך קיימא לן נמי בהא דחייב וקרי ליה המוציא:
ודלמא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים?
אם כן ניתני: "המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים", מאי: "מרשות לרשות"? דאפילו מרשות הרבים לרשות היחיד, וקא קרי לה הוצאה.
וטעמא מאי? תנא כל עקירת חפץ ממקומו - הוצאה קרי לה.
הוצאה קרי לה - שמוציאה ממקומו:
אמר רבינא: מתניתין נמי דיקא.
מתני' - במסכת שבת דייק דהכנסה קרי יציאה דקאמר יציאות השבת שתים וכו' ופירש הכנסה לאלתר דקתני התם כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית דהיינו הכנסה:
דקתני: יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, וקא מפרש הכנסה. שמע מינה.
רבא אמר: "רשויות" קתני. רשויות שבת שתים:
מראות נגעים שנים שהן ארבעה:
תנן התם.
תנן התם - בתחלת מסכת נגעים:
מראות נגעים שנים שהן ארבעה:
שנים שהן ארבעה - מראה לשון זכר הוא להכי תנן להו בלשון זכר כדכתיב (יחזקאל א) מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' וגו':
שנים - כתובין שאת ובהרת דספחת אינו שם נגע כדלקמן אלא לשון טפל לאחרים:
שהן ארבעה - יש לך לרבות להם ב' תולדות מרבויא דספחת כדלקמן:
"בהרת" - עזה כשלג.
בהרת עזה כשלג וכו' - עזה לבנה ביותר ולקמן מפרש מנא ליה:
שניה לה - כסיד ההיכל.
שניה לה כסיד ההיכל - דאע"ג דצמר לבן עזה לבנוניתו מסיד על כרחך שאת שהוא אב קרוב אל לבנוניתו של בהרת הוא אלא שגבוה ממנו מעט מתוך שאינו לבן כמוהו וכל דבר שחור נראה גבוה מן הלבן ולפיכך נקרא שאת והשניות שנתרבו להם סיד וקרום ביצה והסיד לבן מן הקרום ולמטה מן הקרום אינו נגע אלא בוהק וטהור הוא ושני מראות של תולדות הלבנה לאב הלבן הגבוה לאב הגבוה הלכך סיד לבהרת וקרום לשאת וריבה הכתוב את התולדות להצטרף עם אבותיהן לכגריס שהוא שיעור נגע: מאן תנא מראות נגעים גרסינן ולא גרסינן שנים שהן ארבעה דכולי עלמא הכי אית להו אלא הכי קאמר מי שנה משנה זו בלשון אבות ותולדות דלא כר' עקיבא דאי כר' עקיבא כיון דאמר לקמן מראות נגעים זו למעלה מזו נשנו כסדר מעלתן השלג והצמר והסיד והקרום ואמרינן לקמן שכסדר משנתן הן מצטרפין זה לזה ואין אחד מצטרף לגבוה הימנו שתי מעלות אלא מעלה אחת:
"שאת" - כצמר לבן. שניה לה - כקרום ביצה.
א"ר חנינא: מאן תנא: "מראות נגעים" - דלא כר' עקיבא. דאי ר"ע, כיון דאמר: "זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו", א"כ טיהרת סיד היכל מלצרף?
אם כן - דהוא שנאן בלשון אבות ותולדות:
טיהרת - מראה הסיד מלהצטרף דמדתניה לסיד שניה לבהרת ולא תניה נמי שניה לשאת והרי אף משאת היא פחותה ש"מ סבירא ליה לתנא דלא בת מינה דשאת היא ולא מיצטרפא בהדה ומהשתא בהדי מאן נצרפה אי בהדי בהרת אביה הא איכא שאת שהיא כצמר דעדיפא מינה בלובן נמצאת בהרת למעלה מן הסיד שתי מעלות ור' עקיבא זו למעלה מזו בעי:
בהדי מאן ליצרפיה?
ליצרפיה בהדי בהרת - איכא שאת דעדיפא מיניה?
ליצרפיה בהדי שאת - לאו תולדה דידיה הוא?
נצרפיה בהדי שאת - שהוא מעלה אחד:
לאו תולדה דידיה - דהא שקלת לה מיניה ושויתיה מין בהרת ולר' עקיבא הכי איבעי לי' למיתנא בהרת עזה כשלג ושאת כצמר לבן ושניה לה סיד ההיכל וקרום ביצה דנימצי למימר כולהו מינא דהדדי נינהו ובהרת ושאת מצטרפין ושאת וסיד נמצא לו צירוף לסיד והכי אמרינן בת"כ בבהרת ושאת דמצטרפי והיה מלמד דמצטרפין זה עם זה אבל השתא דמחלקת תולדה לזו ותולדה לזו סבירא לן שאין מצטרף כל אחד אלא עם אביו:
אי הכי, קרום ביצה נמי בהדי מאן ליצרפיה?
אי הכי - דאית ליה לר"ע דלא מצטרפי לגבוה ממנו שתי מעלות:
קרום של ביצה נמי - אמאי לא קשיא לך בהדי מאן נצטרפיה אי בהדי שאת אביו איכא סיד דעדיף מיניה הרי השאת גבוה שתי מעלות:
ליצרפיה בהדי שאת - איכא סיד דעדיף מיניה?
ליצרפיה בהדי סיד - לאו בר מיניה הוא?
נצרפיה בהדי סיד - לאו בר מיניה הוא שאינה תולדה לאב אחד ומשנינן