Enjoying this page?

006B - כיצד העדים, פרק ראשון, מכות דף ו ע"ב

צורת הדף באתר היברובוקס

מתני' אהיו שנים רואין אותו מחלון זה, ושנים רואין אותו מחלון זה, ואחד מתרה בו באמצע. בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו - הרי אלו עדות אחת.

הרי אלו עדות אחת - ואם הוזם אחד מהם (או שנים) ולא הוזמו כולן אין נהרגין:

ואם לאו - הרי אלו שתי עדיות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת - הוא והן נהרגין, והשניה פטורה.

Iרבי יוסי אומר: לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו.

שנאמר: (דברים יז, ו) "על פי שנים עדים".

דבר אחר על פי שנים עדים - בשלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:

שלא תהא סנהדרין שומעת - עדות העדים מפי התורגמן צריכין הדיינין שיהיו מכירין בלשון העדים ולא שיעמדו מליץ בינותם:

 

גמ' אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: מנין לעדות מיוחדת שהיא פסולה?

עדות מיוחדת - אחד רואה אותו מחלון זה ואחד רואה מחלון זה ואינן רואין זה את זה:

שנאמר: (דברים יז, ו) "לא יומת על פי עד אחד".

מאי אחד?

אילימא עד אחד ממש?

מרישא שמעינן לה: "על פי שנים עדים"?

אלא מאי אחד? אחד אחד.

תניא נמי הכי: "לא יומת על פי עד אחד", להביא שנים שרואים אותו, אחד מחלון זה ואחד מחלון זה, ואין רואין זה את זה - שאין מצטרפין.

ולא עוד, אלא אפילו בזה אחר זה בחלון אחד - אין מצטרפין.

אמר ליה רב פפא לאביי: השתא ומה אחד מחלון זה ואחד מחלון זה, דהאי קא חזי כולו מעשה והאי קא חזי כולו מעשה - אמרת לא מצטרפי. בזה אחר זה, דהאי חזי פלגא דמעשה והאי חזי פלגא דמעשה - מיבעיא?

א"ל: לא נצרכא אלא לבועל את הערוה.

לבועל את הערוה - שיש די בראיית כל אחד ואפ"ה לא מצטרפו:

אמר רבא: גאם היו רואין את המתרה או המתרה רואה אותן - מצטרפין.

ואמר רבא: דמתרה שאמרו - אפילו מפי עצמו, ואפילו מפי השד.

מפי עצמו - ההרוג עצמו התרה בו:

אמר רב נחמן: העדות מיוחדת כשירה בדיני ממונות. דכתיב: "לא יומת על פי עד אחד". בדיני נפשות הוא דאין כשירה, אבל בדיני ממונות כשירה.

מתקיף לה רב זוטרא: אלא מעתה,

אלא מעתה - דכשרים בעלמא ומצטרפי:

בדיני נפשות תציל?

בדיני נפשות - כששנים רואין מחלון זה ושנים מחלון זה והוזמה כת האחת תצטרף עדות זו להיות כולם ככת אחת להציל את הזוממין ואת הנדון שתהא עדותן בטלה כיון דבעלמא מצטרפת יש טעם כאן להצילו ורחמנא אמר והצילו העדה:

אלמה תנן: הוא והן נהרגין?

קשיא:

רבי יוסי אומר וכו':

א"ל רב פפא לאביי: ומי אית ליה לרבי יוסי האי סברא?

ומי אית ליה לרבי יוסי - התראה כלל:

והתנן. רבי יוסי אומר: השונא נהרג, מפני שהוא כמועד ומותרה.

והתנן רבי יוסי אומר השונא - שאמר בשוגג הרגתי נהרג מפני שהוא כמועד ומותרה:

א"ל: ההוא, רבי יוסי בר יהודה היא.

דתניא: רבי יוסי בר יהודה אומר: חבר אין צריך התראה. לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד:

דבר אחר ע"פ שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:

הנהו לעוזי דאתו לקמיה דרבא.

לעוזי - בעלי לשון אחרת שאין הדיינין מכירין בה:

 

אוקי רבא תורגמן בינייהו.

והיכי עביד הכי? והתנן: שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן?

רבא: ומידע הוה ידע מה דהוו אמרי. ואהדורי הוא דלא הוה ידע

 

תוספות

היו שנים רואים אותו מחלון זה ושנים מחלון זה וכו'. ולא גרסי' במתני' אחד בחלון זה וכו':

ואחד מתרה באמצע. תימה ואמאי הוצרך לומר ואחד מתרה שאין מן העדים ויש מפרשים דנקטיה משום רישא דקתני רואין אלו את אלו ומסתמא היינו ע"י המתרה שאומר לעדים לאלו ואלו ראו את המעשה הרע שזה עשה ונראה למשי"ח דנקטיה לאפוקי מדרבי יוסי דאמר בסיפא אינו חייב עד שיהו פי שנים עדים מתרין בו:

שמקצתן רואין אלו את אלו. מצטרפין יחד אף אותם שאין רואים:

הרי אלו עדות אחת. שאם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדות כולם בטלה וכן שאם נמצא אחת מהן זוממת אין נהרגין עד שיזומו כולם ובטלין נמי עדות כולם בהזמה אחת מהן דהזמה הוי כנמצא אחד מהן קרוב או פסול:

הוא והן נהרגים. הן נהרגים אע"פ שלא הוזמו כת שניה כיון שהוזמו הן הוא נהרג משום כת שניה דלא בטלה עדות כת שניה בהזמת הראשונה כיון דהוי שתי עדיות יש מפרשים שצריך שתהא כל כת וכת רואה המתרה או המתרה רואה אותן אז מצטרף המתרה לזו ולזו דאם לא כן אין המתרה מצטרף עמהן ולא יהרג על פיהם דלעולם אינו נהרג אא"כ המתרה מעדות שבאין לחייבו והא דקתני נמי נמצא אחת מהן זוממת שהוזם גם המתרה עמהם דהא מעדותן הוא כדפרישית ומ"מ הוו השתי כתות שתי עדיות כיון שאין כת זו רואה את זו וקשה למשי"ח מאי קאמר דאדרבה לא מיתוקמא מתני' אלא כשאין רואין המתרה וכן אין המתרה רואה אותן דאי רואין המתרה או המתרה רואה אותם הוו השתי כתות עדות אחת אע"פ שאין רואין זה את זה דהמתרה מצרפן כדקתני רישא בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו אלמא לא בעינן שיהא כל השנים שמכאן רואין את אלו מכאן אלא בחד סגי ועוד קשה לפי' דצריך שיהא המתרה מעדותן הא אמרינן בגמ' מתרה שאמרו אפי' מפי עצמו אפי' מפי שד ואז ודאי לא הוי המתרה מעדותן כלל לכן נראה דודאי מיירי כשאין רואין המתרה ולא המתרה רואה אותם אלא שמעו המתרה שמתרה כן ובכן סגי דהא קיימינן לרבנן דפליגי ארבי יוסי דבסמוך ולא בעו פי שנים עדים מתרין בו כמו רבי יוסי:

לעדות מיוחדת שהוא פסול. פי' אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ומילתא באפי נפשה היא ולא קאי אמתני' ולא מיירי בהכי:

תניא נמי הכי וכו'. מייתי תניא נמי הכי דמלא יומת על פי עד אחד נפקא דאילו עיקרא דמילתא שמענו ממתניתין דנהי דמתניתין לא איירי באחד מחלון זה מ"מ מדאשמעינן בשתי כתות דחשבינן שתי עדיות כשאין רואין אלו את אלו מינה שמעינן דה"ה בכת אחת מכל מקום נראה יותר לפרש דעיקר מילתא מייתי דאי ממתניתין הוה אמינא דוקא בשתי כתות דכל חדא חשיב עדות באפי נפשה אבל בכת אחת מצטרפי שפיר וכן נראה דיותר דוחק לומר דלא מייתי תניא נמי הכי רק הפסוק כיון דליכא מאן דפליג עליה. כן נראה למשי"ח:

אמר רבא אם הן רואין את המתרה או המתרה וכו'. מכאן מייתי המפרש ראיה במתניתין גבי סיפא דקתני הרי אלו שתי עדיות דמכל מקום מיירי שהן רואין המתרה כדפרישי' ולאו מילתא היא דהכא אעדות מיוחדת דברייתא קאי דקתני אחד מחלון זה וכו' שאין מצטרפין ועלה קאמר דאם העד מכאן [והעד מכאן] רואין המתרה או המתרה רואה אותן מצטרפין להיות עדות אחת גבי העד שמכאן והעד שמכאן אע"פ שאין רואין אלו את אלו דהמתרה מצרפן כמו מקצתן רואין אלו את אלו דמתניתין ותדע דאעדות מיוחדת דברייתא קאי דאי אמתניתין קאי דקתני הרי אלו שתי עדיות כדפירשתי אם כן הוה ליה למימר ואם לאו אין מצטרפין שזהו עיקר החידוש:

או מתרה רואה אותן מצטרפין. פירוש על פיהם נהרג דלא חשיבא עדות מיוחדת ואם תאמר והיכי מהימני ליה למתרה לומר שראה אותן להרוג את זה דבשלמא כשרואין המתרה הרי הן שנים אבל מתרה רואה אותן קשיא ויש לומר דמיירי שיש עדים שמעידין שהמתרה רואה אותן אך לא ראו המעשה אותן העדים:

בדיני נפשות הוא דלא כשירה הא בדיני ממונות כשירה. הקשה רבינו אברהם מאורליינ"ש דהא קרובים נפקא לן (סנהדרין כז:) דפסולין מלא יומתו אבות על בנים ודיני ממונות גמרינן מיניה (שם כח.) דכתיב משפט אחד יהיה לכם א"כ ה"נ נילף ממונות מנפשות להך מילתא דעדות מיוחדת ונראה דעל כרחך האי קרא לאו בדיני ממונות קאי דעד אחד מועיל לממון דלשבועה מיהא איתיה:

עין משפט ונר מצוה

מח א מיי' פ"ד מהל' עדות הלכה א , סמג עשין קט:

מט ב מיי' פ"ב מהל' סנהדרין הלכה ו , ומיי' פ"כא מהל' סנהדרין הלכה ח , סמג עשין צו , טור ושו"ע חו"מ סי' כח סעיף ו:

נ ג מיי' פ"ד מהל' עדות הלכה א , סמג עשין צו:

נא ד מיי' פ"יב מהל' סנהדרין הלכה ב:

נב ה מיי' פ"ד מהל' עדות הלכה ב , סמג עשין קט , טור ושו"ע חו"מ סי' ל סעיף ו:

נג ו מיי' פ"כא מהל' סנהדרין הלכה ח , סמג עשין קו , טור ושו"ע חו"מ סי' יז סעיף ו: