Right Click Here and click save as to download

א"ל אחד מהם לחבירו: גמל שמהלכת לפנינו, סומא באחת מעיניה, וטעונה שתי נודות, אחת של יין ואחת של שמן, ושני בני אדם המנהיגים אותה, אחד ישראל ואחד נכרי".

אמר להן [שבאי]: "עם קשה עורף, מאין אתם יודעין?"

אמרו לו: "גמל - מעשבים שלפניה. מצד שרואה אוכלת מצד שאינה רואה אינה אוכלת.

וטעונה שתי נודות - אחת של יין ואחת של שמן של יין מטפטף ושוקע, ושל שמן מטפטף וצף.

ושני בני אדם המנהיגים אותה אחד נכרי ואחד ישראל - נכרי נפנה לדרך, וישראל נפנה לצדדין.

רדף אחריהם, ומצא כדבריהם.

בא ונשקן על ראשן, והביאן לביתן, ועשה להן סעודה גדולה, והיה מרקד לפניהם, ואמר: "ברוך שבחר בזרעו של אברהם, ונתן להם מחכמתו, ובכל מקום שהן הולכים נעשין שרים לאדוניהם".

ופטרן [והלכו] לבתיהם לשלום.

(איכה א, ב) :בכה תבכה בלילה".

שתי בכיות הללו למה?

אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני.

"בלילה" - על עסקי לילה.

על עסקי לילה - לפי שבכו אותו לילה בכיית חנם:

שנאמר (במדבר יד, א) "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא".

אמר רבה א"ר יוחנן: אותו [הלילה] ליל ט' באב היה.

אמר להן הקב"ה לישראל: "אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני אקבע לכם בכיה לדורות".

ד"א: "בלילה" - שכל הבוכה בלילה, קולו נשמע.

קולו נשמע יותר מביום - כדאמרינן בעלמא (יומא דף כ.) מפני מה אין הקול נשמע ביום כבליל"ה מפני גלגל חמה המנסר ברקיע והיינו דכתיב בכה תבכה בלילה כדי שיהא קולה נשמע וירחמו עליה ואף על פי כן אין מנחם לה:

ד"א: "בלילה", שכל הבוכה בלילה, כוכבים ומזלות בוכין עמו.

כוכבים ומזלות בוכים - שנכמרו רחמים עליו:

ד"א: "בלילה", שכל הבוכה בלילה, השומע קולו בוכה כנגדו.

בוכה כנגדו - מתוך שנשמע בהדיא מרכך לבו של אדם השומע קולו לבכות עמו:

מעשה באשה אחת, שכנתו של רבן גמליאל, שמת בנה, והיתה בוכה עליו בלילה.

שמע רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה. עד שנשרו ריסי עיניו.

ריסי עיניו - שער שבבבת העין היה נופל ונכפל על העין מרוב דמעות:

למחר, הכירו בו תלמידיו, והוציאוה משכונתו.

"ודמעתה על לחיה".

אמר רבא אמר ר' יוחנן: כאשה שבוכה על בעל נעוריה.

שנאמר (יואל א, ח) "אלי, כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה".

אלי - קוננו קינה מתרגמינן איליא:

על בעל נעוריה - שבוכה תמיד ומצויה דמעות:

על לחיה - לשון לחות ונערות כגון לח ויבש:

אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל נעשה ראש.

שנאמר: (ישעיהו ח, כג) "כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים".

אמר רבא אמר ר' יוחנן: כל המציק לישראל, אינו עיף.

(איכה א, יב) "לא אליכם כל עוברי דרך".

לא עליכם - נביא היה מתנודד על החורבן כאילו באה עליו צרה ומהפכה לאחרים ואומר להם לישראל לא תהא לכם צרה כזו כמדומה לי נביא היה מדבר כנגד בני משה או כנגד י' השבטים שלא הגלה נבוכדנצר:

אמר רבא אמר ר' יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה.

מכאן לקובלנא מן התורה - כשאדם מודיע צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא זאת לך כמו שבאה אלי כי קשה הוא לשמוע שפעמים חוזרת עליו והמקפיד על כך אין בו משום ניחוש.

ל"א לקובלנא כשיש לו צרה יודיענה לרבים קובלנא צעקה

ל"א נגד דמתרגמינן קבל כאדם שאומר לחברו לא כנגדך אני אומר:

"כל עוברי דרך".

אמר רב עמרם אמר רב: עשאוני כעוברי על דת.

דאילו בסדום כתיב: (בראשית יט, כט) "וה' המטיר על סדום".

ואילו בירושלים כתיב (איכה א) "ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה וגו'".

וירדנה - ושרף אותה, והיינו עשאוני כעוברי דת שדנני באש כסדום:

וירדנה - לשון שבירה כמו (במדבר כד) וירד מיעקב כאדם המושל בחברו להלקותו ולשברו:

וכתיב (איכה ד) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום.

וכי משוא פנים יש בדבר?

הכי גרסינן ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וכי משוא פנים יש בדבר והואיל וישראל רעים יותר מסדום למה לא נהפכו כסדום? לשון אחר וכי משוא פנים יש בדבר דהתם כתיב וה' המטיר הוא בעצמו והכא כתיב שלח על ידי שליח:

אמר רבא אמר ר' יוחנן: מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום.

מדה יתירה לטובה - דבירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו ואילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו. לשון אחר מדה יתירה פורענות גדולה היתה בירושלים שילדיהם היו אוכלות זו עם זו דכתיב היו לברות למו ואילו בסדום כתיב גאון שבעת לחם שלא טעמו טעם עוני הא למדת גדול פורענות ירושלים מפורענות סדום ולא היה משוא פנים בדבר:

דאילו בסדום כתיב: (יחזקאל טז) "הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה וגו'".

ואילו בירושלים כתיב: (איכה ד) "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן".

(איכה א) "סלה כל אבירי, ה' בקרבי".

סלה - לשון מסלה כלומר כל האבירים פסלם הקב"ה ועשאם פסולים וכבושים כמסלה זו והיינו דמיא למטבע שנפסל ואין לו תקנה:

כאדם שאומר לחברו: "נפסלה מטבע זו".

(איכה ב) "פצו עליך פיהם".

אמר רבא: אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן?

מפני מה הקדים פ"א לעי"ן - ברוב האלפא ביתא שבאיכה:

בשביל מרגלים שאמרו בפיהם, מה שלא ראו בעיניהם.

מפני מרגלים - שהקדימו מאמר פיהם עד שלא ראו בעין:

(תהילים יד) "אוכלי עמי אכלו לחם, ה' לא קראו".

אמר רבא אמר ר' יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם.

טועם טעם לחם - שהכותים מוצאים טעמם בלחמם של ישראל שהנאה הוא להם כשגוזלין אותן:

ושאינו אוכל מלחמן של ישראל, אינו טועם טעם לחם.

"ה' לא קראו". רב אמר: אלו הדיינין.

אלו הדיינין - מטה משפט בשביל עונותיהם היו לחם עמי למאכל אויביו:

ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות.

מלמדי תינוקות - שעושין מלאכתן רמיה:

מי מנאן?

מי מנאן - להנך מלכים והדיוטות דקתני במתני' אין להם חלק:

אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום.

אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד.

עוד אחד - שלמה:

באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם.

דיוקנו - של דוד אביו נשתטח לפניהם שלא למנותו עמהם:

ולא השגיחו עליה.

באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם, ולא השגיחו עליה.

יצאה בת קול ואמרה להם: (משלי כב) "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים".

מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה, לפני מלכים יתיצב" [בל יתיצב] לפני חשוכים.

בל יתיצב לפני חשוכים - בגיהנם:

לפני מלכים יתיצב - בגן עדן ולא לפני חשוכים:

ולא השגיח עליה.

יצאה בת קול ואמרה (איוב לד) "המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'".

המעמך ישלמנה - וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא:

כי אתה תבחר ולא אני - וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק הלא בי הדבר תלוי:

דורשי רשומות היו אומרים:

דורשי רשומות - דורשי פסוקים כדכתיב (דניאל י) את הרשום בכתב אמת היו אומרים שלכולם יש להם חלק אפילו למנשה וירבעם ולאחאב:

כולן באין לעולם הבא.

שנאמר: (תהילים ס) "לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי".

"לי גלעד" - זה אחאב, שנפל ברמות גלעד.

לי גלעד ולי מנשה - עלי לסבול עונם כדי שיהו הם זוכים:

"מנשה" - כמשמעו.

מנשה כמשמעו - מנשה בן חזקיהו:

"אפרים מעוז ראשי" - זה ירבעם, דקאתי מאפרים.

"יהודה מחוקקי" - זה אחיתופל