Right Click Here and click save as to download

(תהילים צא): "כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי, יקראני ואענהו, עמו אנכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו, אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".

אמר ר"ש בן לקיש, מאי דכתיב (איוב לח, טו) "וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר"?

מפני מה עי"ן של רשעים תלויה?

כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה.

ולא נכתביה כלל?

ר' יוחנן ור"א, חד אמר, מפני כבודו של דוד.

וחד אמר, משום כבודו של נחמיה בן חכליה.

תנו רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים, כנגד שני מלכותו.

אחאב, שמנים וחמשה.

ירבעם, מאה ושלשה.

תניא: היה ר"מ אומר, אבשלום אין לו חלק לעוה"ב.

שנאמר: (שמואל ב יח, טו) "ויכו את אבשלום, וימיתוהו".

"ויכוהו", בעוה"ז. "וימיתוהו", לעוה"ב.

תניא ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ, אחז ואחזיה, וכל מלכי ישראל שכתוב בהן: "ויעש הרע בעיני ה'", לא חיין ולא נידונין.

(מלכים ב כא, טז): "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה, לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה'".

הכא תרגימו, שהרג ישעיה.

במערבא אמרי, שעשה צלם משאוי אלף בני אדם, ובכל יום ויום הורג כולם.

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה, שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו?

כמ"ד, ישעיה הרג.

כתיב (דברי הימים ב לג, ז) "פסל".

וכתיב (דברי הימים ב לג, יט) "פסילים"?

א"ר יוחנן, בתחלה עשה לו פרצוף אחד, ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים, כדי שתראה שכינה ותכעוס.

אחז העמידו בעלייה, שנאמר, (מלכים ב כג, יב) "ואת המזבחות אשר על הגג עליית אחז וגו'".

מנשה העמידו בהיכל, שנאמר (מלכים ב כא, ז): "וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה [בנו] בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם".

אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר: (ישעיהו כח, כ) "כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס".

מאי "כי קצר המצע מהשתרע"?

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, [כי] קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד.

מאי "והמסכה צרה וגו'"?

אמר רבי שמואל בר נחמני, רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי.

מי שכתב בו: (תהילים לג, ז) "כונס כנד מי הים", תעשה לו מסכה צרה?!

[אחז, בטל את העבודה], וחתם את התורה, שנאמר: (ישעיהו ח) "צור תעודה, חתום תורה בלמודי".

מנשה, קדר את האזכרות, והרס את המזבח.

אמון, [שרף את התורה] והעלה שממית על גבי המזבח.

אחז, התיר את הערוה.

מנשה, בא על אחותו.

אמון, בא על אמו.

שנאמר (דברי הימים ב לג, כג): "כי הוא אמון הרבה אשמה".

רבי יוחנן ור"א:

חד אמר, ששרף את התורה. וחד אמר, שבא על אמו.

אמרה לו אמו: "כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו"?

א"ל: "כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי".

כי אתא יהויקים אמר: "קמאי לא ידעי לארגוזי, כלום אנו צריכין אלא לאורו, יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו, יטול אורו".

אמרו לו: "והלא כסף וזהב שלו הוא"?

שנאמר (חגי ב, ח) "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות".

אמר להם: "כבר נתנו לנו".

שנאמר (תהילים קט, טז): "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם".

א"ל רבא לרבה בר מרי, מפני מה לא מנו את יהויקים?

משום דכתיב ביה (דברי הימים ב לו, ח): "ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר עשה, והנמצא עליו".

מאי "והנמצא עליו"?

רבי יוחנן ור"א, חד אמר שחקק שם {עבודה זרה} על אמתו. וחד אמר, שחקק שם שמים על אמתו.

א"ל, "במלכים לא שמעתי, בהדיוטות שמעתי".

מפני מה לא מנו את מיכה?

מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים.

שנאמר: "כל העובר ושב אל הלוים".

(זכריה י, יא): "ועבר בים צרה והכה בים גלים"

א"ר יוחנן, זה פסלו של מיכה.

תניא רבי נתן אומר, מגרב לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה.

בקשו מלאכי השרת לדוחפו.

אמר להן הקב"ה: "הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים".

ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה.

אמר להן הקב"ה: "בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם?!"

א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא, גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל.

שנאמר (דברים כז, ה): "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים".

ורבי יוחנן דידיה אמר, מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון.

מרחקת את הקרובים