Enjoying this page?

Tzuras Hadaf - צורת הדף 

ואף אחיה השילוני טעה וחתם.

דהא יהוא צדיקא רבה הוה, שנאמר (מלכים ב י) "ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל".

וכתיב (מלכים ב י) "ויהוא לא שמר ללכת בתורת ה' אלהי ישראל בכל לבבו לא סר מעל חטאת ירבעם אשר החטיא את ישראל".

מאי גרמא ליה?

אמר אביי ברית כרותה לשפתים, שנאמר (מלכים ב י) "אחאב עבד הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה".

רבא אמר, חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה.

דכתיב: (הושע ה) "ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם".

אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה, הם "העמיקו" משלי. אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה, והם אמרו כל העולה לרגל, ידקר בחרב.

(מלכים א יא) "ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה".

תנא משום רבי יוסי, עת היא מזומנת לפורענות.

(ירמיהו נא) "בעת פקודתם יאבדו".

תנא משום רבי יוסי, עת מזומנת לפורענות.

(ישעיהו מט) "בעת רצון עניתיך".

תנא משום ר' יוסי עת מזומנת לטובה.

(שמות לב) "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם".

תנא משום רבי יוסי עת היא מזומנת לפורענות.

(בראשית לח) "ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו".

תנא משום ר' יוסי, עת מזומנת לפורענות

(מלכים א יב) "וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו".

תנא משום ר' יוסי, מקום מזומן לפורענות.

בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד[1].

(מלכים א יא) "וירבעם יצא מירושלים", אמר ר' חנינא בר פפא, שיצא מפיתקה של ירושלים.

(מלכים א יא) "וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה".

מאי "בשלמה חדשה"?

אמר רב נחמן כשלמה חדשה, מה שלמה חדשה אין בה שום דופי, אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי.

ד"א, "שלמה חדשה", שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם.

מאי "ושניהם לבדם בשדה", אמר רב יהודה אמר רב, שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה.

ואיכא דאמר, שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה.

(מיכה א, יד) "לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל".

אמר ר' חנינא בר פפא, יצאה בת קול ואמרה להן: "מי שהרג את הפלשתי והוריש אתכם גת, תתנו שילוחים לבניו? בתי אכזיב "לאכזב למלכי ישראל".

אמר רב חיננא בר פפא, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה, וכנסת ישראל.

שנאמר: (משלי כח, כד) "גוזל אביו ואמו ואומר אין פושע חבר הוא לאיש משחית".

ואין "אביו" אלא הקב"ה.

שנאמר (דברים לב) הלא הוא אביך קנך.

ואין אמו אלא כנסת ישראל שנאמר: (משלי א) "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך".

מאי "חבר הוא לאיש משחית"?

חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית ישראל לאביהם שבשמים.

(מלכים ב יז, כא) "וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה', והחטיאם חטאה גדולה".

אמר רבי חנין, כשתי מקלות המתיזות זו את זו.

(דברים א) "ודי זהב".

אמרו דבי ר' ינאי: "אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להן לישראל, עד שיאמרו דיי, גרם להם לעשות להם אלהי זהב".

משל, אין ארי דורס ונוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר.

אמר ר' אושעיא, עד ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד, מכאן ואילך משנים ושלשה עגלים.

אמר ר' יצחק, אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון.

שנאמר: (שמות לב, לד) "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם".

אמר רבי חנינא, לאחר עשרים וארבעה דורות, נגבה פסוק זה.

שנאמר: (יחזקאל ט, א) "ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו".

(מלכים א יג, לג) "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה".

מאי "אחר"?

אמר רבי אבא, אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו: "חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן".

אמר לו: "מי בראש?"

בן ישי בראש.

אי הכי, לא בעינא.

 

ר' אבהו הוה רגיל דהוה קא דריש בשלשה מלכים.

חלש.

קביל עליה דלא דריש.

כיון

  1. 1 [רש"י בראשית לז, יד]