Right Click Here and click save as to download

דכתיב (בראשית כח, י) "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

וכתיב: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש".

כי מטא לחרן, אמר: "אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו?!".

בעי למיהדר.

כיון דהרהר בדעתיה למיהדר, קפצה ליה ארעא, מיד "ויפגע במקום".

דבר אחר.

אין פגיעה אלא תפלה.

שנאמר (ירמיהו ז, טז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תשא בעדם רנה ותפלה, ואל תפגע בי".

"וילן שם כי בא השמש", בתר דצלי בעי למיהדר.

אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה?!

מיד בא השמש.

והיינו דכתיב: (בראשית לב, לב) "ויזרח לו השמש".

וכי לו בלבד זרחה?! והלא לכל העולם כולו זרחה?

אלא א"ר יצחק שמש שבא בעבורו זרחה בעבורו.

ומנלן דכלה זרעיה דדוד?

דכתיב: (מלכים ב יא, א) "ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה, ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה".

והא אשתייר ליה יואש?

התם נמי אשתייר אביתר, דכתיב: (שמואל א כב, כ) "וימלט בן אחד לאחימלך בן אחיטוב, ושמו אביתר".

אמר רב יהודה אמר רב אלמלא נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב, לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט.

אמר רב יהודה אמר רב, בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש, בני מלכים, יושבים בקרונות של זהב, ועמהן שגלונות וזונות, ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה, ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו, והשאר פרשים.

וכן באו על אברהם.

וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג.

במתניתא תנא, אורך מחנהו ארבע מאות פרסי. רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי. סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד.

בעי אביי חסר חד ריבויא? או חסר חד אלפא? או חסר מאה? או חסר חד?

תיקו.

תנא, ראשונים עברו, בשחי. שנאמר: (ישעיהו ח, ח) "וחלף ביהודה שטף ועבר".

אמצעיים, עברו בקומה. שנאמר (ישעיהו ח, ) "עד צואר יגיע".

אחרונים, העלו עפר ברגליהם, ולא מצאו מים בנהר לשתות עד שהביאו מים ממקום אחר ושתו.

שנאמר (ישעיהו לז) "אני קרתי ושתיתי מים וגו'".

והכתיב (ישעיהו לז, לו) "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף, [וישכימו] בבקר והנה כלם פגרים מתים"?

אמר רבי אבהו, הללו ראשי גייסות הן.

אמר רב אשי דיקא נמי, דכתיב (ישעיהו י, טז) "במשמניו רזון", בשמינים דאית בהו.

אמר רבינא דיקא נמי דכתיב: (דברי הימים ב לב, כא) "וישלח ה' מלאך, ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה וגו', ויבא בית אלהיו, ומיציאי מעיו, שם הפילוהו בחרב".

שמע מינה.

במה הכם?

רבי אליעזר אומר ביד הכם. שנאמר (שמות יד, כד) "וירא ישראל את היד הגדולה", היד שעתידה ליפרע מסנחריב.

רבי יהושע אומר באצבע הכם שנאמר (שמות ח, ) ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר

אמר לו הקב"ה לגבריאל, "מגלך נטושה"?

אמר לפניו, רבונו של עולם: נטושה ועומדת מששת ימי בראשית שנאמר (ישעיהו כא, טו) "מפני חרבות נדדו וגו'".

ר' שמעון בן יוחי אומר אותו הפרק זמן בישול פירות היה.

אמר לו הקב"ה לגבריאל: "כשאתה יוצא לבשל פירות הזקק להם.

שנאמר (ישעיהו כח, יט) "מידי עברו יקח אתכם, כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה, והיה רק זועה הבין שמועה וגו'".

אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: "אגב אורחך, לבעל דבבך אישתמע".

ויש אומרים בחוטמן נשף בהן, ומתו.

שנאמר (ישעיהו מ, מד) "וגם נשף בהם ויבשו".

ר' ירמיה בר אבא אמר כפיים ספק להם, ומתו.

שנאמר (יחזקאל כא, כב) "וגם אני [אכה] כפי אל כפי, והניחותי חמתי".

ר' יצחק נפחא אמר, אזנים גלה להם, ושמעו שירה מפי חיות, ומתו".

שנאמר (ישעיהו לג, ג) "מרוממתך נפצו גוים".

וכמה נשתייר מהם?

רב אמר, עשרה.

שנאמר (ישעיהו י, יא) "ושאר עץ יערו, מספר יהיו, ונער יכתבם".

כמה נער יכול לכתוב?

עשרה.

ושמואל אמר, תשעה.

שנאמר (ישעיהו יז, ו) "ונשאר בו עוללות, כנוקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה".

ר' יהושע בן לוי אמר, ארבעה עשר.

שנאמר: "שנים שלשה [וכו'] ארבעה וחמשה".

רבי יוחנן אמר, חמשה: סנחריב ושני בניו, נבוכדנצר ונבוזראדן.

נבוזראדן, גמרא.

נבוכדנצר, דכתיב (דניאל ג, כה) "ורוה דרביעאה דמי לבר אלהין".

ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע.

סנחריב ושני בניו.

דכתיב (מלכים ב יט, לז) "ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו, ואדרמלך ושראצר בניו, הכוהו בחרב"?

אמר רבי אבהו, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו.

דכתיב (ישעיהו ז, ב) "ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה".

אתא קודשא בריך הוא ואדמי ליה כגברא סבא.

א"ל: "כי אזלת לגבי מלכי מזרח ומערב דאייתיתינהו לבנייהו וקטלתינהו, מאי אמרת להו"?

אמר [ליה], "ההוא גברא בההוא פחדא נמי יתיב".

אמר ליה: "היכי נעביד?"

א"ל: "זיל