שכבת זרע במעי אשה מהו - כגון שמתה שהיתה בת בנים דסתם אשה בת בנים אית לה שכבת זרע במעיה או שנבעלה סמוך למיתתה:

מאי מי אמרינן כיון - דאכתי בשעת מיתתה לא נוצר עובר כי גופה הוא ולא הוי גלגלין או דלמא ש"ז מעלמא אתי לה והוי גלגלין ובאשה לעולם אין רקב עד דהויא בתולה או זקנה  דלאו בת בנים:

פירשה - פרש שבתוך הגוף דהיינו ריעי מי נעשה גלגלין מי אמרינן כיון דלא מקיימה בחייה אי לא אכלה חיותא נמי דידה היא וכגופה דמי ולא הוי גלגלין וה"ה לפרש דאיש אלא איידי  דקאי במילי דאשה מסיק לה נמי להא על שם אשה:

בעי רב אחא בריה דרב איקא עורו מהו - רוק היוצא לו לאדם שלא ע"י טורח אלא כיון שמערערו לתוך פיו וגרונו יוצא מי הוי ליה גלגלין ואית דמפרשי עורו עור האדם ממש:

כיחו וניעו - אינו יוצא אלא ע"י הדחק:

היכי משכחת לה - דלית ליה פירשא קודם שמת:

כגון דאשקייה מי דקלים - כדמפ' במס' שבת בפ' שמונה שרצים (דף קי.) מאי מי דקלים תרי דיקלי איכא במערבא ונפיק מעיינא דמיא מבינייהו כסא קמא מרפי ואידך משלשל  ואידך כי היכי דעייל הכי נפיק:

וסכייה נשא - וסך גופו נשא שקורין טהרה והעביר השיער העומד ליגזז:

ושלקו במי טבריא - שהן חמים והופשט עורו ויצא כיחו וניעו:

נקטינן מת שטחנו - בריחים או ששחקו דק הרבה אין לו תורת רקב משום דרקב בעינן והא לא אירקיב:

מידי הוא טעמא - דרקב מטמא אלא משום דאיכא רקב בשר גידים ועצמות כדאמר עולא לעיל ה"נ איכא רקב של'. בשר גידין ועצמות ויש לו תורת רקב:

או דלמא - רקב הבא ממידי דכברייתו בעינן והא ליכא שהרי טחנו כבר ואין לו תורת רקב תיקו:

מת שחסר - אבר כל שהוא אין לו תורת רקב:

ולא תפוסה - כההיא דתנן לקמן (דף סד:) המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו ואילו הכא כיון דחסר אין צריך ליטול תפוסתו עמו:

ולא שכונת קברות - כי ההיא דתנן לקמן (שם) מצא שלשה הרי זו שכונת קברות וקנה מקומו ואילו היכא דחסר אבר אחד מהן אינו שכונת קברות ולא קנה מקומו:

איתיביה - בסיפא קאי לא אם אמרת במת שהוא מטמא באהל שיש לו רוב בניינו מטמא באהל ורובע הקב עצמות:

תאמר באבר מן החי כו' - שאין רקב שלו טמא והיכי דמי בחי דאין לו תורת רקב כגון דארקיב ביה חד אבר אבל במת כי האי גוונא יש לו תורת רקב ושמע מינה דאע"ג דלא אירקיב  בו אלא אבר אחד יש רקב:

מי קתני הא דכוותיה במת - אלא לעולם לא קשיא והא קמ"ל דשום מת יש לו רקב כשהוא שלם ולא כשהוא חסר:

ושום חי אין לו רקב - דאי אירקיב כוליה ה"ל מת ולא חי ואי אירקיב חד אבר השתא י"ל במת אין לו תורת רקב בחי לא כ"ש:

בעי רבא הרקיב - חד אבר כשהוא חי בין שמיטפל עמו בין שאינו מיטפל ולאח"כ חזר והרקיב כולו מהו:

כי מטמא היכא דהרקיב כולו כשהוא מת - והאי כשהוא חי הרקיב מקצתו ואין לו תורת רקב:

או דלמא הא מיית - וכהרקיב כולו כשהוא מת דמי:

הא מת - לאחר כך יש לו רקב דאע"ג דהרקיב במקצת כשהוא חי:

מי קתני הא מת - לאח"כ אע"ג דנרקב מחיים דיש לו רקב לא הכי קאמר דשום מת יש לו רקב שום חי אין לו רקב:

בעי רבא נמלה שחסרה - כל שהו ואכלה מהו שיעור נמלה שלימה גמירי לה דכי אכיל חייב ואילו היכא דחסרה הוי פטור או דלמא בריה גמירי לה דכי אכיל בריה מיחייב וכי חסרה  נמי חייב דהאיכא בריה ואמרינן רובו ככולו: