דף ח,ב גמרא נאמרה עצירה באשה שנאמר (בראשית כ) כי עצר עצר ה' בעד כל רחם ונאמרה עצירה בגשמים דכתיב (דברים יא) ועצר את השמים נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים נאמר לידה באשה דכתיב (בראשית ל) ותהר ותלד בן ונאמר לידה בגשמים דכתיב (ישעיהו נה) והולידה והצמיחה נאמר פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים נאמר פקידה באשה דכתיב (בראשית כא) וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים דכתיב (תהילים סה) פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים מאי פלג אלהים מלא מים תנא כמין קובה יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב (איוב לז) אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימציאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר אלא ליבעי רחמי אמותנא וכפנא ניסבול אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהילים קמה) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ומנלן דלא מצלינן אתרתי דכתיב (עזרא ח) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת מכלל דאיכא אחריתי במערבא אמרי משמיה דר' חגי מהכא (דנייאל ב) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא מכלל דאיכא אחריתי בימי ר' זירא גזור שמדא וגזור דלא למיתב בתעניתא אמר להו ר' זירא נקבליה עילוון ולכי בטיל שמדא ליתביה אמרי ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (דנייאל י) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך אמר רבי יצחק אפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה היינו דאמר רבה בר שילא קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא בעינן רחמי ומבטלינן ליה ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים שנאמר (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר (דברים כח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי ר' ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ת"ר הנכנס למוד את גרנו אומר יר"מ ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין: קיבוץ גייסות צדקה [מעשר] פרנס סימן: אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות שנאמר (תהילים קכו) שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ואין אפיקים אלא מטר שנאמר (שמואל ב כב) ויראו אפיקי ים ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר (תהילים סה) תלמיה רוה נחת גדודיה ואמר רבי יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין שנאמר (משלי כה) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר וא"ר יוחנן מאי דכתיב
נאמרה עצירה באשה כו' - כלומר על כולן מבקשים רחמים:
פלג - בריכה:
כמין קובה - אהל מלא מים:
אם לשבט - אם גזר הקב"ה רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח כשבט שמכה בכח וחזרו בתשובה הקב"ה מורידן על הרים וגבעות מקום שאין שם איש:
אבל אם לחסד - שיורדין בנחת ימציאהו לארצו לארץ ישראל:
אתרתי - לא בעינן רחמי אהדדי כדלקמן:
נבעי רחמי אכפנא - דליתיב שובעא ומותנא ליבטל ממילא:
דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב - לחיים ולא למתים דאינו מביא שובעא כדי להמית בני אדם אלא כדי שיחיו:
משביע לכל חי רצון - שובע נותן לבני אדם חיים:
על זאת - על חדא משמע בעזרא כתיב:
על רזא דנא - בדניאל כתיב:
דלא ליתבו בתעניתא - דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן:
ניקבל עילוון - יומי תעניתא דמשום קבלה מהני לן כתעניתא וכי בטיל גזרה עבדין להו:
ומנלן דעבדינן הכי - כלומר דמהני אי עבדינן הכי:
אשר נתת לבך להתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך - אלמא משקיבל עליו נשמעו דבריו:
כשני אליהו - בימי אחאב שהיה העולם צריך לגשמים דכתיב (מלכים א יז) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי:
סימן קללה - שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת:
קשי יומי דמיטרא - שאין בני אדם יכולין לעשות צרכיהן:
כיומא דדינא - שני וחמישי שמתקבצין בני אדם לדון עם חבריהן כתקנת עזרא שיש הומות וקולות ואוושות ביום הגשמים כיום הדין ובערב שבת כל שכן דקשי מיטרא: והיינו דאמר ר' שילא: ומבטלינהו לירידת גשמים שטורחין בני אדם ואינן יכולין לצאת ולבא:
צדקה לעניים - שמתעדנין בה ונוח להן יום ברור ומתחממין בה ביום הצינה:
יראי שמי - שומרי שבת:
פרוטה שבכיס - אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין:
ברוך השולח ברכה - (שיפוע) ומזכיר בה מלכות ואזכרה ככל הברכות כולן:
הרי זו תפילת שוא - ושוב אין ברכה נכנסת בה:
בדבר הסמוי מן העין - שאינו יודע הסכום:
כאפיקים - כאפיקי נחלים:
בנגב - יבשה והנה חרבו מתרגמינן נגיבו:
אפיקי ים - מוצאי ים אלמא אפיק לשון מים ואפיקים בנגב נמי לשון גשמים:
גייסות - חיילות כשאתה מרווה תלמי הארץ בגשם מיד גדודים נוחין כדלקמן:
פוסקי צדקה ברבים - לשם ולפנים ואורחא דמילתא נקט שאין אדם עשוי לפסוק צדקה בינו לבין עצמו ואינו נותן:
נשיאים ורוח - באין לעולם כאילו גשמים יורדין ואינן יורדין בשביל האיש המתהלל במתת שקר דכשם שהוא עושה לפנים ומחניף את העניים אף שמים מחניפין את הארץ שמראין נשיאים ורוח וגשם אין אי נמי אין קאי אשלשתם דמכל אלו נעצרין: