Enjoying this page?

SUKKAH - 026b – סוכה – פרק שני – הישן תחת המטה, כו ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

דף כו,ב גמרא ואינו אוחז בקציצה דברי רבי יעקב וחכמים אומרים ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי אמר אביי שנתיה דמר כדרב ודרב כדרבי ודרבי כדדוד ודדוד כדסוסיא ודסוסיא שיתין נשמי אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרי עליה רב יוסף (משלי ו) עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך ת"ר הנכנס לישן ביום רצה חולץ רצה מניח בלילה חולץ ואינו מניח דברי רבי נתן רבי יוסי אומר הילדים לעולם חולצין ואינן מניחין מפני שרגילין בטומאה לימא קסבר רבי יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן עסקינן שמא יבואו לידי הרגל דבר ת"ר שכח ושמש מטתו בתפילין אינו אוחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו ויטלם מפני שהידים עסקניות הן:דף כו,ב משנה מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:דף כו,ב גמרא מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני אם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית ביה משום יוהרא ומעשה נמי והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים

ולא יאחז בקציצה - הן תפילין עצמן דפוס מושבן ורצוען ודומה לו במס' גיטין בהניזקין (דף נח.) ארבעים סאה קצוצי תפילין:

ליישן ביום - מפני ביטול תורה:

דמר - רבה בר נחמני:

כרב - דממנו למד מדת שינתו שהיה ישן רב ביום כשיעור זה:

דרב כרבי - ורב למדה מרבינו הקדוש שגדל אצלו:

ורבי כדוד - כך קבל מאבותיו שזו היתה שינת דוד מלך ישראל:

שיתין נשמי - אלצ"ש:

הוה ניים - ביום:

כמיעל מפומבדיתא לבי כובי - דמפ' במקום אחר דהוו שיתא פרסי:

הנכנס לישן - שאין כוונתו אלא לישן ואינו מהרהר לדבר אחר:

רצה חולץ - תפילין:

רצה מניח - לפי שביום אין דרכו לשמש עם אשתו ולא לישן קבע:

בלילה חולץ - אפי' לשינת עראי דלמא מימלך וישן קבע:

הילדים - בחורים:

לעולם חולצין - ואפי' ביום:

שרגילין בטומאה - קס"ד שמא יראו קרי שהרהור מצוי בהן:

לימא קא סבר רבי יוסי כו' - ומיבעי לן למיעבד כוותיה שהלכה כמותו ברוב מקומות דקיימא לן נימוקו עמו (גיטין דף סז:):

שמא יבאו וכו' - והא ודאי אסור לבזותן לנהוג בהו קלות ראש:

עסקניות הן - ושמא נגעו במקום הטינופת:

מתני' אוכל פחות מכביצה - מאכל פחות מכביצה:

נטלו במפה - לא נטל ידיו אלא כרך במפה ידיו משום נקיות דקסבר פחות מכביצה לא בעי נט"י ולא בעי סוכה ולא בעי ברכת המזון לאחריו דדריש כרבי יהודה (ברכות דף מט.)  ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בה שביעה והיינו כביצה אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה:

גמ' מעשה לסתור - וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר דבריהם דקתני רישא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה ומביא מעש' דלטעימ' תבשיל צריך סוכ':