Right Click Here and click save as to download
א"ל, כולה כאחת היא באה.
ולמה אמרו בג' פרקים?
כדי לעשות פומבי לדבר.
ר"י בר פזי בשם רבי, הן נקרא ולא נבעת?!
לטובה, (שמות לה, כב) "כל נדיב לב".
לרעה, (שמות לב, ג) "ויתפרקו כל העם וגו'"
לטובה, (שמות יט, יז) "ויוצא משה את העם".
לרעה, (דברים א, כב) "ותקרבון אלי כלכם".
לטובה, (שמות טו, א) "אז ישיר משה ובני ישראל".
לרעה, (במדבר יד, א) "ותשא כל העדה וגו'".
א"ר חייא בר אבא, (צפניה ג, ז) "אכן השכימו השחיתו".
כל השחתה שהיו עושין, בהשכמה היו עושין אותה.
א"ר אבא בר אחא, אין את יכול לעמוד על אופיה של אומה זו, נתבעין לעגל, ונותנין, נתבעין למשכן, ונותנין!
תנא ר' יוסי בר חנינא הדא מתניתא, "(שמות כה, יז) 'ועשית כפורת זהב טהור' יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל".
ר' חגי בשם רבי שמואל בר נחמן, ג' תרומות נאמרו בפרשה הזאת: תרומת אדנים, (שמות לח, כו-כז) ותרומת שקלים, ותרומת המשכן (שם).
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו'" (שמות, כה,ב) זו תרומת אדנים.
"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שם), זו תרומת שקלים.
"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" (שם), זו תרומת המשכן.
תרומת המשכן למשכן, מה שירצו יעשו.
תרומת שקלים לקרבן, מה שירצו יעשו.
כדי שיהא יד כולן שוה.
תרומת אדנים לאדנים.
"העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט".
אמר רבי אבון אף בפרשה הזאת, נאמר בה ג' תרומות (שמות לא, ) "מחצית השקל תרומה לה'", "יתן תרומת ה'", "לתת את תרומת ה'":
בט"ו בו קורין את המגילה בכרכים. לא כן אמר רבי חלבו, רב הונא רב בשם ר' חייא רבה: "הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה"!?
לא בא אלא ללמדך, שכל המצות הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות באדר ראשון.
ר' יוסה ור' אחא הוון יתבין, א"ר יוסה לר' אחא: "לא מסתברא אלא לשעבר, אבל לבא, לא".
והא תני, "מקום שנהגו לקרותה שני ימים קורין אותה שני ימים"?
א"ל, "אוף אנא סבר כן".
אמר רבי מנא, ויאות.
אילו משקרייא בי"ד, חוזר וקרייא בט"ו, שמא אין שומעין לו. אם את אומר כן, נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך.
תני רשב"ג אומר, "מצוות הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות בראשון.
חוץ מהספד ותענית, שהן שווין בזה ובזה".
רבי בא ר' ירמיה בשם רב ר' סימון בשם ריב"ל, הלכה כרשב"ג.
רב הונא רבה דצפורין אמר, "הנהיג ר"ח בציפורין כהדא דרשב"ג"?
לא אמר אלא "הנהיג" הא להלכה לא.
אבל לענין שטרות, "כותבין אדר ראשון, ואדר שניסתם.
ר"י אומר, אדר ראשון