Enjoying this page?

SHABBOS - 143a – נוטל – פרק אחד ועשרים – שבת, קמג ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

התם כיון דמסרח דעתיה עילויה מאתמול הכי נמי מסתברא דרבא כר' יהודה סבירא ליה דדרש רבא אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים שמע מינה:דף קמג,א משנה ב"ש אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין וב"ה אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית ושער של אפונין ושער עדשים מפני שהוא מאכל בהמה ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה:דף קמג,א גמרא אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא ב"ש כרבי יהודה וב"ה כרבי שמעון: מעבירין מלפני השלחן פירורין: מסייע ליה לר' יוחנן דאמר רבי יוחנן פירורין שאין בהן כזית אסור לאבדן ביד: שער של אפונין: מני ר"ש היא דלית ליה מוקצה אימא סיפא ספוג אם יש לו בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו אתאן לר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור בהא אפילו ר"ש מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות הני גרעינין דתמרי ארמייתא שרו לטלטולינהו הואיל וחזיין אגב אמן ודפרסייתא אסור שמואל מטלטל להו אגב ריפתא: : שמואל לטעמיה דאמר שמואל עושה אדם כל צרכו בפת רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא רב הונא בריה דרב יהושע עביד להו כגרף של ריעי א"ל רב אשי לאמימר וכי עושין גרף של ריעי לכתחילה רב ששת זריק להו בלישניה רב פפא זריק להו אחורי המטה אמרו עליו על רבי זכריה בן אבקולס שהיה מחזיר פניו אחורי המטה וזורקן:

התם כיון דמסרח - מעייא אי מצנע ליה עד אורתא:

מאתמול דעתיה עליה - לשונרא ובין השמשות נמי מוכן לבהמה הוה:

אוד - פורגו"ן (שיפוד חתייה) דסתם עצים להסקה ניתנו ולא לטלטול כלי:

ואוד שנשבר - ביו"ט:

בשברי כלים - שנשברו היום דהוו להו נולד:

ש"מ - דכרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה:

מתני' מעבירין - בידים מעל השלחן:

עצמות - קשין שאינן ראויין לכלב:

וקליפין - של אגוזים דלית להו לב"ש מוקצה:

וב"ה אומרים מסלק את הטבלא - שיש תורת כלי עליה אבל לא יטלטל הקליפין בידים כרבי יהודה:

מעבירין מעל השלחן - סתמא היא:

פירורין פחות מכזית - וכ"ש כזית כדמפרש טעמא שהם מאכל בהמה:

ושער של אפונין - שרביטין של קטנית שהקטנית גדל בהם:

אפונין - ייש"ש (יישי"ש: בקיות (סוג צמחים, הכולל את האפונה)) :

עור בית אחיזה - [בית אחיזה] של עור שיאחזנו בו:

מקנחין בו - טבלא:

אין מקנחין בו - שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו:

ניטל בשבת - כשהוא נגוב:

ואינו מקבל טומאה - דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:

גמ' אנו אין לנו - אין אנו סומכין על משנתינו כמות שהיא שנויה אלא מוחלפת שיטתה וב"ש כרבי יהודה כו':

אסור לאבדן ביד - מדקתני מעבירין בידים ולא זריק להו:

דלית ליה מוקצה - דאי ר' יהודה מאתמול לאו לבהמה קיימי שהרי האוכל היה עמהן והיום לוקח מהם:

שאין מתכוין - שאין מתכוין לסחוט:

גרעינין - של תמרים והם לבהמה:

ארמייתא - תמרים רעים הם ומאכילין התמרים עצמן לבהמה הלכך אגב אימייהו לבהמה נמי קיימי:

פרסייתא - תמרים טובים הם ואין מאכילין אותן לבהמה:

כל צרכו - משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל:

לקנא דמיא - ספל של מים:

גרף של ריעי - צוברן לפניו כשאוכל התמרים עד שנמאסות בעיניו ונוטלן אותן מפניו כגרף של ריעי ונותנן לבהמה:

זריק להו בלישני' - אל עבר השלחן:

אחורי המטה - שהוא מיסב עליה: