Enjoying this page?

SHABBOS - 137b – רבי אליעזר דמילה – פרק תשעה עשר – שבת, קלז ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל:

גמרא

אמר רבי אבינא א"ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של עטרה: ואם היה בעל בשר וכו': אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כ"ז שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם לאו צריך למול במתניתא תנא רשב"ג אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול צריך למולו ואם לאו אינו צריך למולו מאי בינייהו איכא בינייהו נראה ואינו נראה: מל ולא פרע: ת"ר המל אומר אקב"ו על המילה אבי הבן אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמע"ט והמברך אומר אשר קידש ידיד מבטן חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו בא"י כורת הברית המל את הגרים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אקב"ו על המילה והמברך אומר אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי בא"י כורת הברית המל את העבדים אומר אקב"ו על המילה והמברך אומר אקב"ו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית חוקות שמים וארץ לא נתקיימו שנאמ' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי בא"י כורת הברית: מסכת שבת פרק כדף קלז,ב משנה רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת בי"ט ונותנין לתלויה בשבת וחכ"א אין תולין את המשמרת בי"ט ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב:דף קלז,ב גמרא השתא ר"א אוסופי אהל עראי לא מוספינן למיעבד לכתחלה שרי מאי היא דתנן פקק החלון ר"א אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכ"א בין כך ובין כך פוקקין בו ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה בי"ט ואין צ"ל בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שר"א אומר אין מוסיפין בי"ט ואין צ"ל בשבת וחכ"א מוסיפין בשבת ואין צ"ל ביום טוב ר"א סבר לה כרבי יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש אימר דשמעינן ליה לר' יהודה במכשירין שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב במכשירין שאפשר לעשותם מעיו"ט מי שמעת ליה דר"א עדיפא מדרבי יהודה: וחכ"א: איבעיא להו תלה מאי אמר רב יוסף תלה חייב חטאת א"ל אביי אלא מעתה תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב

פרע - גילה:

גמ' רוב גובהה - לא תימא רוב העטרה דקתני מתני' רוב היקפה אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד:

קטן המסורבל בבשר - פלטר"י ([[:קטגוריה:{קטן (פילטרי"ץ: מרופד [מלשון feltre |{קטן, (פילטרי"ץ: מרופד [מלשון feltre ]][[קטגוריה:{קטן (פילטרי"ץ: מרופד [מלשון feltre ]])} בלע"ז ששמן ועב ולאחר שנימול נראה כמכסהו:

כל זמן שמתקשה - ומתוך הקישוי מתפשט בשרו בדשמואל גרסינן ונראה מהול במתניתא גרסינן ואינו נראה מהול:

איכא בינייהו נראה ואינו נראה - לשמואל נראה מהול הוא דאין צריך למולו הא נראה ואינו נראה צריך למתניתא אינו נראה הוא דצריך הא נראה ואינו נראה אינו צריך:

אשר קידש ידיד מבטן - יצחק קרי ידיד על שם אשר אהבת (בראשית כב):

מבטן - דקודם שנולד נתקדש למצוה זו דכתיב (שם יז) אבל שרה אשתך וגו' והקימותי את בריתי אתו היינו מילה:

בשארו - בבשרו:

שם - חק של מילה:

וצאצאיו - אחריו:

חתם באות - זו של ברית קדש:

צוה להציל ידידות שארינו משחת - מגיהנם דכתיב גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט):

פרק עשרים - תולין


מתני' תולין את המשמרת - שמסננין בה שמרי יין ומותח פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי שקורין אשטנד"א (אישטינד"א: מסננת [בצורת בד הנמתח על זרבוביתו של כלי. במילונים לצרפתית עתיקה מביאים רק את המשמעות "מיתוח"]) ואע"ג דעביד אהל שרי בי"ט כדמפרש בגמרא אבל בשבת מיתלא לכתחילה לא אבל אם תלויה היא נותנין לתוכה שמרים ומסנן דאין דרך בורר בכך:

גמ' פקק החלון - כגון ארובת הגג:

אלא להוסיף - כגון פקק זה שאינו אלא תוספת עראי על האהל:

סבר ליה כרבי יהודה - הלכך הכא שרי דמכשירי אוכל נפש הוא:

שאי אפשר לעשותן מעי"ט - כגון שפוד שנרצם בי"ט:

עדיפא - חזקה דהוא שרי אפילו מכשירין שאפשר מעיו"ט:

תלה כוזא בסיכתא - תלה כלי קטן במגוד:

ה"נ דמיחייב - והכא מאי חיובא איכא באהל עראי בנין גמור לא הוי ומדרבנן הוא דמיתסר: