סדר הגדה
יסדר על שלחנו קערה בג' מצות מנחים זה על זה: הישראל, ועליו הלוי, ועליו הכהן, ועליו לימין הזרוע, וכנגדו לשמאל הביצה, תחתיהם באמצע המרור, ותחת הזרוע החרסת, וכנגדו תחת הביצה הכרפס, ותחת המרור החזרת שעושין כורך.
סימן סדר של פסח: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא. מצה. מרור. כורך. שלחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה.
קדש. כשחל יום טוב בשבת אומרים תחלה "יום הששי". במוצאי שבת מקדשין יקנה"ז: יין. קדוש. נר. הבדלה. זמן. בפסח שותה הכוס בישיבה בהסבת שמאל דרך חרות.
ורחץ. ונוטל ידיו ואינו מברך.
כרפס. נוטל פחות מכזית כרפס ויטבל במי מלח או חמץ ויברך: "ברוך כו' בורא פרי האדמה". יכון להוציא גם המרור בברכה זו.
יחץ. ויקח מצה האמצעית ופורסה לשנים, חלק אחד גדול מחברו, וחלק הגדול יניח לאפיקומן, והקטן מניח בין הב' מצות.
מגיד. ומגביה הקערה שיש בה המצות ויאמר: "הא לחמא כו'". מסלקין הקערה עם המצות לצד אחר ומוזגין לו כוס ב', וכאן הבן שואל "מה נשתנה". ומחזירין הקערה ומגלין מקצת הפת, ואומרים "עבדים" וכו'. צריך להגביה הכוס ולכסות הפת [בעת אמירת והיא שעמדה], כן כתב האר"י ז"ל, [ואחר כך] יעמיד הכוס ויגלה הפת. באמירת "דם ואש ותמרות עשן" ישפך ג' שפיכות. ואין לטל באצבע לשפך, כי אם בכוס עצמו. וישפך לתוך כלי שבור. (ויכון שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו, סוד האף והזעם שבה, על ידי כח הבינה, לתוך כלי שבור, סוד הקלפה שנקראת "ארור"). באמירת עשר מכות ישפך עשר שפיכות מהכוס עצמו כנ"ל (ויכון בשפיכה גם כן כנ"ל) ומה שנשאר בכוס (נעשה סוד "יין המשמח") לכך לא ישפך, אלא יוסיף יין. נוטל הפרוסה בידו ויאמר: "מצה זו" כו'. נוטל המרור בידו ויאמר: "מרור זה" כו'. יכסה את הפת ויגביה את הכוס [לפני אמירת "לפיכך" כו']. ואוחזו בידו עד סיום ברכת "אשר גאלנו". ומברך, ושותה בהסבה.
רחצה. ואחר כך נוטל ידיו ומברך "על נטילת ידים".
מוציא. ויקח המצות כסדר שהניחם, הפרוסה בין שתי השלמות, ויאחזם בידו ויברך: "ברוך כו' המוציא" כו'.
מצה. ולא יבצע מהן, אלא יניח המצה השלישית להשמט מידו, ויברך על הפרוסה עם העליונה טרם ישברם ברכה זו. ויכון לפטר גם כן אכילת הכריכה שממצה השלישית, וגם אכילת האפיקומן יפטר בברכה זו: "ברוך כו' על אכילת מצה. ואחר כך יבצע כזית מכל אחד משתיהן, ויאכלם ביחד ובהסבה.
מרור. ואחר כך יקח כזית מרור ויטבל בחרסת, וינער החרסת מעליו, כדי שלא יתבטל טעם המרירות, ויברך ברכה זו: "ברוך כו' על אכילת מרור". ויאכלנו בלי הסבה.
כורך. ואחר כך יקח מצה הג' וחזרת עמה כשעור כזית ויטבל בחרסת ויכרכם ביחד, ויאמר זה: "כן עשה הלל" כו'. ואוכלם ביחד.
שלחן עורך. ואחר כך אוכל ושותה כדי צרכו. ויכול לשתות יין בין כוס ב' לג'.
צפון. ואחר כך יקח האפיקומן ויחלקו לכל בני ביתו, לכל אחד כזית. ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן. ויאכל בהסבה. וצריך לאכלו קדם חצות.
ברך. ואחר כך מוזגין כוס שלישי, ואומר עליו ברכת המזון. ואחר ברכת המזון קדם שתית כוס שלישי יברך: "ברוך כו' בורא פרי הגפן". ושותה בהסבה. מוזגין כוס ד', ופותחין הדלת ואומר: "שפוך" כו'.
הלל נרצה הנוהגין לומר פזמונים אין להפסיק בהם בין ברכה זו [ישתבח] ובין ברכת הכוס, אלא מיד אחר כך יברך על כוס ד': "ברוך כו' בורא פרי הגפן". ושותה בהסבה. ואחר כך יאמר: "לשנה הבאה בירושלים".