תרלו דין סוכה ישנה ובו ג' סעיפים:
א סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שלשים יום שלפני החג, כשרה. ובלבד שיחדש בה לשם החג.
ואם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה, אין צריך לחדש בה דבר:
ב חידוש זה שאמרנו, צריך שיהא בגוף הסכך. דהיינו שיניח סכך חדש לשם החג.
ואפילו אין בסכך המחודש אלא טפח על טפח מרובע, די בכך.
ואם אורך החידוש הוא הולך על פני כל אורך או לרוחב הסוכה, אפילו אין ברחבו אלא כל שהוא, די בכך.
וכל זה בסכך. אבל בדפנות, אפילו עשאן מתחלת השנה בבירור שלא לשם החג, אינו צריך לחדש בהם דבר:
ג יוצר כלי חרס, שיש לו שתי סוכות, זו לפנים מזו. ושתיהן עשויות לצל. ועושה קדרותיו בפנימית. ומוכרם בחיצונה.
הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה, אע"פ שהיא עשויה לצל. מכל מקום, כיון שהיא דירתו כל השנה, שהוא אוכל וישן בה, ועושה בה רוב תשמישו, אין ניכר שהוא דר בה עתה לשם מצוה.
אבל החיצונה יוצא בה ידי סוכה, שהרי אינו דר בה כל השנה.
ואפילו הפנימית, אם מגביה את הסכך וחוזר ומניחו לשם סוכה, כשרה.
שהרי אפילו תקרת הבית מתכשרת לסיכוך ע"י מעשה זו. כמו שנתבאר בסימן תרל"א: