תצט דין הפשט ומליגה ומליחה ביום טוב ובו י"ג סעיפים:
א אין מרגילין ביו"ט: כיצד הוא המרגיל - זה המפשיט את העור מרגליה כלפי ראשה ומוציא כל העור של הגוף שלם כדי לעשות ממנו נאד שנמצא שטורח ביו"ט שלא לצורך היום.
ויש אומרים דאינו אסור אלא להוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם בלי שום קרע שטורח בהפשט זו טורח גדול שלא לצורך יו"ט.
ויש להחמיר כסברא הראשונה:
ב אסור למלוג כל הבהמה כדי להפשיטה על ידי כך מפני שקל יותר להפשיט מלמלוג ואפילו למלוג הגדי כדי לאכלו בעורו - אסור מפני שנראה יותר כמעשה חול במליגה מבהפשט.
אבל עוף שאי אפשר להפשיטו מותר למולגו ולהבהב כל גופו.
וכן מותר למלוג הראש ורגלים אפילו של בהמה כמו שיתבאר בסי' ת"ק:
ג בהמה שנשחטה ביום טוב מותר לטלטל עורה מחמה לצל אף על פי שאין עליה בשר ומותר ליתנה במקום דריסת הרגלים שלא יפסד העור שאם לא נתיר לו ימנע מלשחוט ונמצא ממעט בשמחת יו"ט אבל אסור להגביה העור לשוטחה על גבי יתדות מפני שניכר הדבר שאינו עושה אלא לצורך העור ואם נתיר לו זה יתיר לעצמו לעשות ג"כ שאר צרכי העור דהיינו מליחה ועיבוד ולא התירו אלא ליתנה במקום דריסת הרגלים שאין ניכר שהתירו לו משום צורך העור בלבד אלא מפני שראוי לישב עליה:
ד ואין מולחין על גבי העור בשר לקדרה אפילו אם הוא מונח בשיפוע שאין בו איסור משום מולח על גבי כלי שאינו מנוקב - אעפ"כ אסור מפני שצריך למלחו היטב ונמצא מעבד את העור אבל מותר למלוח עליו בשר מליחה קלה כדרך שמולחין לצלי שיתן המלח טעם בו דהצלי אין צריך מליחה כמ"ש בי"ד סי' ע"ו ומותר להערים ולמלוח כאן בשר מעט וכאן בשר מעט עד שימלח את כולה:
ה במה דברים אמורים כשנשחטה ביו"ט שאם לא יתירו לו לעשות כן ימנע מלשחוט אבל אם נשחטה בערב יו"ט אפילו הופשטה ביו"ט אסור לטלטל את העור וליתנו במקום דריסת הרגלים וכן אסור למלוח עליו בשר אפילו מליחה קלה דאף אם נאסור לו לא ימנע מלשחוט בערב יו"ט דהרי יכול להפשיטה ולעשות כל צרכי העור בערב יו"ט אבל אם נשחטה סמוך לחשכה שלא היה שהות להפשיטה קודם יו"ט מותר לטלטל העור מחמה לצל וליתנו במקום דריסת הרגלים ולמלוח עליו מליחה קלה כדי שלא יפסד העור אבל אם יודע בודאי שלא יפסד העור אסור אפילו לטלטלו מחמה לצל ואפילו נשחטה ביו"ט:
ו בגליות שעושים שני ימים טובים מספק הרי יו"ט ראשון נחשב לחול לגבי יו"ט שני. לפיכך אם נשחטה ביו"ט ראשון דינה כאלו נשחטה בערב יו"ט לענין טלטול העור ומליחתו:
ז נוצות של עוף הן מוקצים שהרי אינן ראויים לכלום ולפיכך אין לטלטלם ביו"ט אלא א"כ נשחט העוף ביו"ט דאז התירו לטלטלן להצניען כדי שלא ימנע מלשחוט:
ח עור שהופשט מערב יו"ט דינו כמו בשבת. שאם הוא לח אסור לטלטלו לפי שאינו ראוי לישיבה ואם הוא יבש מותר לטלטלו כמ"ש בסי' ש["ח].
אבל אם הופשט ביו"ט אם הוא לח מותר לטלטלו מחמה לצל כדי שלא יסריח כמו שנתבאר. ואם הוא יבש לדברי האוסרים נולד ביו"ט אסור לטלטלו דאתמול היה טפל לבהמה ונחשב כבהמה עצמה ועכשיו הוא כלי בפני עצמו והרי זה נולד.
וכבר נתבאר בסי' תצ"ה דיש להחמיר בנולד עצמו:
ט אע"פ שאין עיבוד באוכלין כמו שנתבאר בסי' שכ"א - מכל מקום דבר שאינו אוכל גמור כגון חלבים - המולחן חייב משום מעבד. לפיכך אין מולחין את החלבים ביו"ט אפילו נשחטה הבהמה ביו"ט שהרי הם אסורים באכילה ונמצא עושה מלאכה שלא לצורך יום טוב.
ואסור למלוח עליהם בשר באויר בענין שאינו נוגע בהם כדי שיפול המלח גם עליהם ואפילו מליחה קלה אסור למלוח עליהם משום דחלבים די להם במליחה מועטת ונמצא דהרי הוא כמעבד:
י וכן אין מהפכין את החלבים ואין שוטחין אותן באויר על גבי יתדות כדי שלא יסריחו אפילו נשחטה הבהמה ביו"ט. ואין מתירין לו כדי שלא ימנע מלשחוט לפי שהדבר ניכר שעושה כן לצורך החלבים ואם נתיר לו לעשות כן אף הוא יתיר לעצמו לעשות שאר צרכי החלבים דהיינו למולחן.
אבל מותר לטלטלן מחמה לצל כדי שלא יסריחו או להצניען בשביל שלא יאבדו שאם לא נתיר לו ימנע ולא ישחוט כלל.
וכיון שאין מתירים לו <(א)> אלא טלטול בעלמא ואין מתירין לו לשטחן באויר אין חוששים שמא יתיר לעצמו אף מליחתן.
אבל אם הן מונחים בצל במקום המשתמר - אסור לטלטלן לדברי האוסרים נולד ביו"ט שהרי אתמול היו מחוברים וטפלים לגבי הבהמה ונחשבים כבהמה עצמה ועכשיו אינן ראויים ועומדים אלא להדלקה והרי זה נולד:
יא במה דברים אמורים כשנשחטה ביו"ט אבל אם נשחטה מערב יו"ט מותר לטלטל החלבים ביו"ט (ב) אם לא הקצה אותם לסחורה שהרי מאתמול הן עומדים להדלקה ואין כאן נולד כלל. וכן חתיכת שעוה שיוכל להניח פתילה על גבה מותר לטלטלה ביו"ט אלא א"כ הקצה אותה לסחורה שהרי היא ראויה להדלקה. (ג)
ומכל מקום נכון ליזהר שלא לטלטלן כי אם לצורך הרבה, כגון שמתיירא שלא יגנבו וכיוצא בזה כמו שיתבאר בסי' תק"ב גבי טלטול עצים יבשים ע"ש:
יב עלי שהוא דף עב וכבד וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לצורך מקומו או לצורך גופו כגון לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב עליו בשר אסור לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו, כדין כלי שמלאכתו לאיסור כמו שנתבאר בסי' ש"ח:
יג אע"פ שבשבת אסור לטלטל כל כלי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס שמקפיד עליו מלהשתמש בו תשמיש אחר מכל מקום ביו"ט מותר לטלטלו לצורך שמחת יו"ט כגון לקצב עליו בשר וכיוצא בזה עיין סי' תק"ט: