ב"ה, כ"ב אדר, תשכ"ד
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה נתן מנחם שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת ספרו, רמב"ם על התורה, ות"ח על שימת לבבו לשלחו לי.
ויהי רצון אשר ינצל האפשריות אשר ישנה בידו להפצת היהדות המסורתית כפי שנתבאר וע"פ ההוראות דתורתנו תורת חיים, אשר שני ענינים עיקרים בזה, הוראה (תורה מלשון הוראה) בחיים, ותורה (שהיא הנותנת) חיים ומורה דרך, איך שיהיו החיים מתאימים לשמם.
שהעיקר בכל האמור, הרי הוא המעשה בפועל, ובלשון חז"ל, המעשה הוא העיקר, קיום מצות מעשיות, כולל גם דקדוקיהם ועד לדקדוק קל של דברי סופרים ומנהגי ישראל, בהקדמת שלילת כל דבר אסור ואפילו בלתי רצוי וכו',
שע"י כל זה האדם (אתם קרוים אדם) מקיים תכלית בריאתו, וכמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו*, אדם על שם אדמה לעליון, וכמודגש במיוחד בתור הקדמה למתן התורה, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, והרי גם עבודת הכהנים הוא בסדר האמור, רחיצה* (והרחקת כל דבר בלתי רצוי) בכיור, ולאחר זה העבודה בקדש.
בכבוד ובברכה.
נ.ב. לעצם הענין דרמב"ם על התורה, מובן שרובי השקפות הרמב"ם ופי' על התורה יש למצוא, לא בספריו שהם פסקי הלכות, כי אם בספריו ומאמריו שתוכנם עיקרי הדת, פירושים וביאורים וכו' שמזה המסקנא, שאף שמכמה טעמים מוכרח להביא הנמצא בפסקי דינים יד החזקה שהביאורים שבתורה דשם גם הם הלכה פסוקה ומוחלטת, לכל לראש מקום לצטט מספרו מורה נבוכים, האגרות שלו ופירוש המשניות, וק"ל.
נדפסה בלקו"ש חל"ג ע' 232 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
מו"ה נתן מנחם: מנדל. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"ב ח'רמ, ובהנסמן בהערות שם.
ובלשון חז"ל: אבות פ"א מי"ז.
אתם: יבמות סא, א.
אדם: של"ה כ, ב. שא, ב. ובכ"מ.
*) תחלת הס' וסופו.
B"H, 22 Adar, 5724, Brooklyn.
Havavac"h iy"a nu"n etc. Natan Menachem Mendel
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your book, Rambam on the Torah, and thank you for your attention in sending it to me.
May it be G‑d's will that you utilize the opportunities you have to spread traditional Judaism as clarified and according to the directives of our Torah of Life. Two main aspects are: instruction (Torah from the word 'hora'ah') in life, and Torah (which gives) life and serves as a guide so that life matches its name.
The main point in all this is practical action. In the words of our Sages: "Action is the main thing," meaning fulfillment of practical mitzvos, including their details—even minor ones from rabbinic decrees and Jewish customs—preceded by avoiding all forbidden or even undesirable things. Through this, a person (as it says: "You are called Adam") fulfills the purpose of creation, as it is written: "Let us make man in Our image, after Our likeness" (at the beginning and end of the section). Adam is named for "adameh laElyon" (I will resemble the Supreme), which is especially emphasized as an introduction to Matan Torah: "And you shall be to Me a kingdom of priests." The service of priests also follows this order: washing (removing anything undesirable) at the laver before serving in holiness.
With honor and blessing.
P.S. Regarding Rambam on the Torah itself: It is understood that most of Rambam's views and commentary on Torah are not found in his halachic works but rather in his books and essays whose content deals with fundamentals of faith, explanations, etc. Thus, although for various reasons one must sometimes cite what is found in his halachic work Yad HaChazakah—since explanations there are also definitive halachah—primarily one should quote from his Moreh Nevuchim, his letters, and his commentary on Mishnayos. This suffices.
Summary
The Rebbe teaches that spreading Judaism must be rooted in practical observance—fulfilling mitzvos meticulously and avoiding even minor prohibitions—so that our lives truly reflect their Divine purpose.