ב"ה, י"ז מ"ח, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה להמברקים שנתקבלו, הברקתי היום, וז"ל.
"המברקים נתקבלו ואצפה להמשך בשורות טובות ובודאי ממלאים הוראות הרופאים למנוחה וכו' מתוך בטחון חזק וטוב לבב, בברכה - חתימתי".
וכנ"ל בודאי לא ימנעו הטוב מלהודיע בשו"ט ממצב הבריאות, בתוככי שאר עניניהם בטוב הנראה והנגלה, וכנוסח התפלה שאנו מבקשים ופועלים מבעל הברכות, הטוב לנו...
בהכתוב במברק שלי ע"ד מנוחה, הוא כפשוטו, על דרך הרגיל מהענינים הכי חשובים ומועילים בכגון דא, הוא ענין מנוחה כפשוטו, מנוחת הגוף ומנוחה פנימית מדאגות וכיו"ב, אף שלכאורה על הענין הזה נצטווה כאו"א בתכ"י, שהרי הבטחון בבורא עולם ומנהיגו וכידוע ביאור הבעש"ט בהשגחה פרטית ועד לפרטי פרטים - פועל ושולל שאין כל מקום לדאגה איזה שתהי' ולא עוד אלא שיסוד הוא באמונה, וק"ל.
בודאי נתקבל הפ"ש מהאורחים מאה"ק ת"ו שהיו בפה במשך חדש תשרי חדש השביעי המושבע בכל טוב, ויהי רצון שתכה"י יבשר כל אחד אך טוב בגשמיות וברוחניות טוב האמיתי טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות, ובנקודה הפנימית אשר מתפשטים ומתרחבים הענינים ומתקיים הענין דיפוצו מעינותיך חוצה ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד שבעקביו קאתי מר דא מלכא משיחא, והרי נכנסנו השנה לשנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט, מקור המעינות הנ"ל.
בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.
נ.ב.
אין סתירה להנ"ל ממש"כ בהנוגע לדאגה בעניני תורה ומצות כי הרי מבואר בס' תניא קדישא אשר זמנים מיוחדים לזה וגם בשעת הדאגה הרי שמחה תקיעא בליבאי מסטרא דא, וק"ל.
B"H, 17th of Marcheshvan, 5720.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to the telegrams received, I sent a telegram today as follows: "The telegrams were received and I look forward to continued good news. Certainly you are following the doctors' instructions for rest, etc., with strong trust and a cheerful heart. With blessings – my signature."
As above, certainly you will not withhold good by informing [me] with good news regarding your health status, among all your other matters for visible and revealed good. As in the wording of the prayer we request and effect from the Source of blessings, Who is good to us...
Regarding what I wrote in my telegram about rest—this is literal; as is customary among the most important and beneficial matters in such cases, it is literally about rest: bodily rest and inner rest from worries and similar things. Even though seemingly everyone is commanded regarding this constantly—for trust in the Creator and Director of the world (and as is known from the Baal Shem Tov's explanation on Divine Providence down to every detail) causes and negates any place for worry whatsoever. Moreover, it is a foundation of faith—and this is clear.
Certainly you received regards from the guests from Eretz HaKodesh who were here during Tishrei—the seventh month which is full of all good—and may it be G‑d's will that each one will soon share only good tidings both materially and spiritually: true good—good for Heaven and good for people—and good that bears fruit. And at its core point these matters spread outwardly and fulfill "Yafutzu Maayanosecha Chutzah" ("Your wellsprings will spread outward"). And very soon we will merit fulfillment of the promise that "in his footsteps comes this one—the King Moshiach." We have now entered the two-hundredth year since the passing (yahrzeit) of the Baal Shem Tov—the source of these wellsprings.
Blessings for only good news as above.
P.S. There is no contradiction between what was said above regarding worry about Torah and mitzvos matters—for it is explained in Sefer Tanya Kadisha that there are special times for this; even when worrying at those times, joy remains embedded in one's heart from its inner side—and this is clear.
Summary
The Rebbe teaches that sharing health updates, trusting fully in G‑d's providence, and prioritizing both physical and emotional rest are essential. Even concerns about spiritual matters should not diminish inner joy or faith.