ב"ה, י"ד כסלו, תשי"ט
ברוקלין.
הנהלת המכון להוצאת ספרים על שם החתם סופר
שלום וברכה!
בתודה מאשר הנני קבלת הספרים שבהוצאתם אשר שלחו לכאן.
ויהי רצון שיגבירו חיילים להגדיל תורה ולהאדירה[1] תורת הנגלה ופנימיות התורה אשר יחדיו יהלכו[2], שהרי התורה תורה תמימה[3] היא, אשר בדורתנו נתגלתה בתורת החסידות.
והרי מבואר בכ"מ[4] גודל הכרח לימוד זה המביא לידי אהבת השם ויראת השם וגם בתור הכנה ללימוד התורה בכלל, וש"ס ערוך הוא (פסחים נ, ב) גדול מעל שמים, בעושין לשמה דוקא[5], והעוסק לשמה הוא מפני אהבת אדון כל הארץ (רמב"ם סוף הלכות תשובה, עיי"ש[6])[7].
והרי ידוע גם הנהגת החת"ס[8] בזה להקדים ללימוד התורה דבר אגדה להאריך בתפלתו, והרי התפלה באה קודם הלימוד דוקא, וכבקשת אבא בנימין (ברכות ה' ע"ב)[9] [ובקושית התוס' שם עיין בלקו"ת[10] לרבנו הזקן דברים צו, ב][11].
בכבוד ובברכה.
- 1 ע"פ לשון הכתוב [ישעיהו מב, כא]: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
- 2 כלומר: לא שני לימודים נפרדים, אלא תורה אחת, שגליא וסתים שבה (נגלה ופנימיות) משלימים זה את זה; ולכן ראוי שהמכון, שעיקר עסקו בנגלה, יגביר חיילים גם בפנימיות התורה.
- 3 לשון הכתוב [תהלים יט, ח]: "תורת ה' תמימה משיבת נפש". והכוונה: התורה שלימה רק כשנלמדת בשני חלקיה, נגלה ופנימיות.
- 4 בכ"מ – בכמה מקומות.
- 5 [פסחים נ, ב]: "רבא רמי: כתיב כי גדול עד שמים חסדך, וכתיב כי גדול מעל שמים חסדך. הא כיצד? כאן בעושין לשמה, וכאן בעושין שלא לשמה"; ופירש"י: "עושין לשמה – מעל שמים". ומזה ראיה לגודל ההכרח בלימוד המביא לאהבת ה' ויראתו, שעל ידו הלימוד הוא לשמה.
- 6 עיי"ש – עיין שם.
- 7 [רמב"ם הלכות תשובה פרק י הלכה ה]: "וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה, הרי זה עוסק בה לשמה". וראה שם הלכה ו, שאין האהבה נקשרת בלב האדם אלא "בדעה שידעהו", ולפיכך צריך להתבונן "בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו" – והוא תוכן לימוד החסידות.
- 8 החת"ס – רבי משה סופר, בעל "חתם סופר", רבה של פרשבורג, שעל שמו נקרא המכון שאליו נכתב המכתב. כלומר: קודם הלימוד היה לומד דבר אגדה, כדי שיוכל להאריך בתפלתו, שהאגדה מעוררת אהבה ויראה, וכמאמר הספרי (עקב יא, כב): "רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם, למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו". נמצא סדרו: אגדה, ואח"כ תפלה באריכות, ואח"כ לימוד התורה. וזוהי הראי' לנ"ל: אם גדול הנגלה הקדים ללימודו הכנה של אהבה ויראה, על אחת כמה וכמה שראוי למכון הנקרא על שמו להגביר חיילים בפנימיות התורה, שבדורנו היא תורת החסידות.
- 9 [ברכות ה, ב]: "אבא בנימין אומר, על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפלתי שתהא לפני מטתי"; ופירש"י: "כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי, עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל".
- 10 לקו"ת – לקוטי תורה.
- 11 קושית התוס' (ברכות שם), כפי שהובאה בלקו"ת: "לא ידעתי מנא ליה דאסור בלימוד קודם". ותירץ בלקו"ת [ביאור לד"ה תורה צוה, בהג"ה]: "אבל באמת אין זה משום איסור, אלא שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה". כלומר: אין זה איסור, אלא שהלימוד שלאחר התפלה, שבה נקבעו בלבו אהבה ויראה, הוא לשמה ובמעלה גבוהה יותר; וזוהי נקודת המכתב, שההכנה הפנימית מגביהה את לימוד התורה עצמו.
B"H, 14 Kislev, 5719.
Brooklyn.
To the administration of the Chasam Sofer Institute for Publishing.
Shalom u'Vrachah!
With thanks I acknowledge receipt of the books published by you that were sent here.
May it be G‑d's will that you increase your efforts to strengthen and expand Torah—both the revealed dimension and the inner teachings of Torah—which go hand in hand, for Torah is a complete Torah. In our generation, this completeness has been revealed through the teachings of Chassidus.
It is explained in many places how essential this study is, as it leads to love and awe of Hashem and also serves as preparation for all Torah study. The Shas (Pesachim 50b) states that greatness surpasses even the heavens when one acts purely for its own sake; one who studies for its own sake does so out of love for the Master of all (see Rambam at the end of Hilchos Teshuvah).
It is also well known that the Chasam Sofer's[1] practice in this regard was to precede his Torah study with a matter of Aggadah, so as to lengthen his prayer; and prayer comes specifically before learning, as Abba Binyamin requested (Berachos 5b) [regarding the question of Tosafos there, see Likkutei Torah by the Alter Rebbe, Devarim 96b[2]].
With honor and blessing.
Notes
1. The Chasam Sofer's practice (הנהגת החת"ס) — Rabbi Moshe Sofer of Pressburg, after whom the institute is named. Before his learning he would study a matter of Aggadah in order to be able to daven at length, since Aggadah arouses love and awe of G‑d, as the Sifri (Eikev 11:22) says: "If you wish to know the One Who spoke and the world came into being, study Aggadah, for through it you come to know the Holy One, blessed be He, and cleave to His ways." His order was thus: Aggadah, then lengthy prayer, then Torah study. This is the Rebbe's proof: if this giant of the revealed Torah preceded his learning with a preparation of love and awe, all the more should the institute bearing his name strengthen the study of the inner dimension of Torah, which in our generation is Chassidus.
2. The question of Tosafos (קושית התוס') — Tosafos ask how Abba Binyamin knew that learning before prayer is forbidden. Likkutei Torah answers that it is not a prohibition; rather, Torah studied after prayer, once love and awe have been set in one's heart, is learning for its own sake and on a higher level. That is the point of the letter: the inner preparation elevates the Torah study itself.
Summary
The Rebbe expresses gratitude for receiving new seforim, highlights the unity between revealed and inner Torah, and stresses that studying Chassidus prepares one spiritually and intellectually for all areas of Torah learning.