With the help of Hashem, 4 Iyar, 5718, Brooklyn. Greetings and blessings!

Regarding what you wrote about the education of boys in Kfar Chabad—it is clear that the solution is not to flee from the situation or to remain silent, nor to adopt the approach of passive inaction. This will not correct the situation. As explained in one of the farbrengens, the creation of the world and the descent of the soul from a lofty height to a deep pit was not for the sake of refraining from undesirable actions, for even without this creation, there would be no place for evil. All of this is only for the purpose of doing good, and this is understood.

As for what you wrote about a lack of motivation, it is agreed by all that we are in the generation of the footsteps of Mashiach, about which it is said, "the small one shall become a thousand." It is impossible for anyone to be lower than "small," especially since it is well known from the teachings of our Rebbeim that just as one must know one's own shortcomings, one must also know one's own strengths.

Blessings for good news in all the above.

Summary

One should not withdraw or remain passive when facing challenges in education or spiritual matters. Instead, recognize both your strengths and weaknesses, and actively engage in positive action to improve the situation.

בעזרת השם, ד' אייר תשי"ח, ברוקלין. שלום וברכה!

במענה למה שכתבת בנוגע לחינוך הנערים בכפר חב"ד – מובן שאין זו העצה לברוח מהמערכה או לשתוק ולאחוז בשיטה של שב ואל תעשה, ולא בזה יתוקן המצב. כפי שמבואר באחת ההתוועדויות, בריאת העולם וירידת הנשמה מאגרא רמה לבירא עמיקתא לא היו בשביל להימנע מעשיית עניינים בלתי רצויים, כי גם ללא זאת הבריאה לא היה מקום לרע. כל זה הוא רק בשביל "ועשה טוב", והדבר מובן.

ומה שכתבת על העדר מרצו וכו', הרי לדעת הכול אנו נמצאים בדור עקבתא דמשיחא, שעליו נאמר "הקטן יהיה לאלף", ואי אפשר שיהיה עוד למטה מ"קטן", ובפרט שידועות הוראות רבותינו נשיאינו, שכמו שצריך לדעת את חסרונות עצמו, צריך גם לדעת את מעלות עצמו.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.