ב"ה, כ"ד אייר, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתבו מי"ג אייר, ועל עיקר באתי ובענינא דיומא, בהמשך לשיחתנו אודות החזית המאוחדת, אשר על פי השמועה רק זמן קצר ביותר נשאר בו אפשר עדין לאחד רשימות, ולגודל הדבר, הנה למרות שכבר דברנו עד"ז, ויודע הוא עמדתי והנימוקים שלי, הרי ידועה הוראת רז"ל שבשעת מעשה מחוייבים לכפול עוה"פ בענינים כיו"ב.
ואסתפק בנקודה אחת, אבל עיקרית לדעתי, וכמובן בהקדמת סליחתו אם אפשר ויש בשורותי דלקמן חריפות שלא הורגל בה, אבל בודאי גם בעיניו פשוט שאין ח"ו כוונתי לפגוע במי שהוא באופן פרטי - והיא:
הכל מודים, ועל אחת כו"כ מנהיגי מפלגה, שתועלת הרבים (המפלגה) דוחה תועלת היחיד, ומזה - שתועלת כללות הצבור דוחה תועלת חלק שלו - המפלגה. ובהנוגע לאנשים דתיים - שבאמת הרי כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים - הנה העולה על כלנה הוא ענין הדת.
וכמו שהמפלגה דורשת מאת חברי' שיוותרו לפי שעה על עניניהם הם, לטובת המפלגה, ומבטיחה תמורת זה שבסיכום האחרון ירויח גם הפרט על ידי וויתור זה, וכהנה וכהנה, הוא הדין ועוד במדה גדולה יותר, בהנוגע לוויתור המפלגה על רווחי' היא לטובת כלל הציבור, ואין צריך לומר בוויתור הפרט, בויתור המפלגה או של הציבור לטובת החזקת הדת ומילוי דרישותי'. אלא שכיון שדתנו היא תורת אלקינו האין סופי, גם הריוח הבא מהוויתור לטובת הדת היא בלי-גבולי לגבי הוויתור.
ובאותיות ברורות יותר, איש דתי ואפילו מפלגה שקוראת עצמה בשם דתית, עלי' להחשיב לכל לראש הרווחים בשטח הדת, ורק אח"כ להביא בחשבון רווחי המפלגה. ועוד זאת בזה, אשר אי אפשר להוליך שולל את הבוחרים עד אין קץ, ובודאי ימצאו כאלה אשר ידגישו ויבליטו את הסתירה הבולטת, שבין תכנית מפלגה דתית ופעולתי' המביאות היזק ברור לדת בשביל ריוח מסופק ביותר של אנשי המפלגה. וזהו מוכרח להביא היזק גם להמפלגה ולאנשי'.
ובודאי למותר להעלות בזכרון כ' המצב בעת הבחירות האחרונות לכנסת, ששמשו הבחירות שדה קרב למפלגה דתית אחת בחברתה דוקא, למסע השמצה וחירוף וגידוף של מפלגות דתיות מבלי כל הגבלה, וקיום "בהידור" גדול ומבהיל את הנאמר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו.
והנה כל זה - מקומו כשמדברים עם פב"פ בתור מנהיג מפלגה, אבל לפי אמונתי, המיוסדת על מה שנתבאר בארוכה בתורת החסידות, ובל' רבנו הזקן (תניא ספי"ט) - בחינת חכמה שבנפש האלקית כשמתחילה לפעול פעולתה, אזי כל הענינים המנגדים על זה ומעלימים ומסתירים עלי', בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש כו', וככתוב הרים כדונג נמסו, ועצום כח זה כל כך לעמוד בנסיון למסור נפשו וכו' וכו'. ובטוחני שאם יתבונן לשעה קלה שבודאי לפי כל השיטות הנה העדר הקמת חזית מאוחדת - מידי ספק לא יצא שעלול להזיק לעניני הדת בארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, יחליט שבענינים כאלה, אפילו ספק וספק ספיקא מחייבים (ומזכים) את כל מי שיכול לעשות בזה, לנצל את כל השפעתו בכיוון הטוב. מובן שגם היצה"ר איננו עומד מרחוק ורק מתבונן בהנעשה, אלא ממציא לכל אחד ואחד טעמים מתאימים לתכונת נפשו. ובל' כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו, הנה "לפעמים מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות", ויש מקום לומר שיבוא בהסברה שהקמת חזית מאוחדת היא גניבת דעת הבריות והיפך האמת וכו' וכו', ואם זה לא יועיל הרי ישנה עוד עצה להסביר: מי אני ומה אני והן לא ישמעו בקולי ואין בידי למחות וכו' וכו', ועוד טענות שונות ומשונות, אבל הרי אין כל טענות אלו משנות את המציאות, וגם בכגון דא רק לפני הקב"ה גלוי אם יש בידו למחות או לא.
אחת מההדרכות של כ"ק מו"ח אדמו"ר היא הנקרית בל' העולם אופטימיזם, ובל' החסידות - בטחון אשר סוף כל סוף ינצח הטוב האמתי, ולא רק בהנוגע לעתיד הרחוק ולהכלל, אלא גם בהנוגע להפרט ובעתיד הקרוב.
ולכן אף שמחשבה מנקרת שמאחר שנשארו רק איזה ימים בהם אפשר עוד להקים חזית, ובודאי לא אני היחיד המעורר על זה, וכל הכתוב לעיל הם ענינים פשוטים ומבוארים, הרי ממ"נ - או שהענין מצד עצמו יביא להקמת החזית, או גם מכתבי לא יועיל -
בכל זאת באתי בשורותי אלו, והרי לעולם יראה אדם עצמו שקול וכל העולם כולו שקול. ורוצה אני לבטוח בכ' שאם נצרך אומץ לב מיוחד לשנות עמדה של כמה שבועות, לא תהי' מניעה מצד זה. ויהי רצון מהשי"ת שכ' ינצל הזדמנות זו על ידי ניצול השפעתו במילואה ובתקיפות הכי גדולה להקמת החזית המאוחדת של כל ארבע המפלגות.
ומובן מעצמו שהכוונה בכל הכתוב לעיל הוא אך ורק לחזית טכנית בשביל הבחירות, כי כל המקשר הקמת החזית בתנאים בלתי טכניים והנוגעים להמחר של הבחירות, אף אם יהיו צודקים במאה אחוז, הרי בהתחשב עם המציאות - על ידי זה מבטל מלכתחילה אפשריות ההקמה, ולא רק שאינו מקיים אותה, אלא מהרס אפשריות זו.
תקותי שכמרז"ל אין אדם נתפס על צערו, הנה לא יקפיד על אי-איזה הביטויים שבהנ"ל שאפשר קצת חריפים הם. ות"ח מראש אם יבשרני טוב בנקודה העקרית. ויהי רצון שיתאמת הבטחון שלי בנצחון הטוב והאמת אפי' במפלגות.
בכבוד ובברכה.