ב"ה, י"א שבט, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחר שתיקתו הכי ארוכה, הנה סו"ס נתקבל מכתבו 1/31 ובודאי נתפרסמו בתוככי התמימים וגם אנ"ש דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא, בהנוגע צו "צער חסידים", וביאר את דבריו, שישנם כאלו שבאים בכתובים רק, ר"ל, כאשר אירע איזה צער ועגמ"נ ח"ו, עכ"ל. ותמי' שכנראה גם הוא רצונו להכנס בסוג זה. ובמילא כשרצו שיודיע ע"ד קביעות שיעור - לא הי' כביכול אופן אחר אלא שיהי' ענין של עגמ"נ, ר"ל, ובמילא שולח מכתב ובמילא ג"כ מודיע ע"ד שיעורים. והרי טוב טוב הי' לכל הצדדים, אם היו אנ"ש מתרגלים לכתוב ולהודיע על כל ענין של שמחה, ובמילא הי' הרגל נעשה טבע, שגם בדרכי הטבע יהי' נרגש שינוי בכיוון זה, שתתרבה השמחה בעניניהם. ועיין ג"כ זהר חלק ב' קפ"ד ע"ב ד"ה תא חזי. ויה"ר שיהי' שליח טוב להחדיר מנהג זה הטוב, לא רק בהנוגע לעצמו אלא לכל סביבתו...
נהניתי ממ"ש אודות השיעורים. ובודאי משתדלים כל המשתתפים להמשיך עוד אנשים כאו"א לשיעור הוא, ובודאי למותר לעוררו שידבר ויבאר מזמן לזמן גם ע"ד דעם ארום פון חסידות הדרכותי' ומנהגי'. והשי"ת יצליחו בתלמידיו ובמושפעיו.
בשאלתו ע"ד המעשר שמפריש (ובודאי מפריש מעט יותר ממעשר - וכידוע מרז"ל שאין לדקדק בצדקה), הנה יכול לתת מזה גם הפרשות יו"ד שבט, פורים, י"ב תמוז וכו'.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,
B"H, 11 Shevat, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After your longest silence, finally your letter dated 1/31 has been received. Surely the words of my father-in-law, the Rebbe, the Baal HaHilula, regarding "Tsar Chassidim" have been publicized among the Temimim and also Anash. He explained that there are those who only write when, G‑d forbid, some distress or sorrow occurs—may it not happen. It is surprising that it seems you also wish to be included in this category.
Therefore, when you were asked to inform about establishing a shiur (class), it seems there was no other way but for there to be an issue of sorrow—may it not be—and so you sent a letter and also informed about the shiurim. It would be much better for all sides if Anash would get used to writing and informing about every matter of joy; then habit would become nature, and even in natural ways there would be a noticeable change in this direction—that joy would increase in their affairs. See also Zohar II 184b s.v. Ta Chazi.
May it be G‑d's will that you be a good emissary to instill this good custom not only regarding yourself but for everyone around you...
I was pleased with what you wrote about the shiurim. Surely all participants are striving to bring more people—each one to his own shiur—and surely there is no need to remind you to speak and explain from time to time also about the essence of Chassidus: its guidance and customs.
May Hashem grant you success with your students and those influenced by you.
Regarding your question about maaser that you set aside (and surely you set aside a bit more than maaser—as our Sages taught not to be exacting with tzedakah), know that you may give from this also for allocations on Yud Shevat, Purim, Yud-Beis Tammuz, etc.
With blessing for good news in all the above,
Summary
The Rebbe teaches that communication should not be limited to times of distress; sharing joyful news strengthens community bonds and brings more joy into life. He encourages spreading Chassidus and generosity in giving tzedakah beyond strict calculation.