ב"ה, י"ב ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ בנשק"ע וכו'
מוה"ר אפרים אליעזר[1] שי' הכהן
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו ברכה ליום האחד עשר בחדש הגאולה, וידוע הבטחת השי"ת ובפרט לכהנים עם קדושו, ואני אברכם אשר המברך מתברך מברכתו של הקב"ה ותוספתו, בתוספת מרובה על העיקר.
וי"ל שהוא ע"ד פירוש המובא בכ"מ בחסידות במרז"ל יפה כח הבן מכח האב, שבכ"ז הוא מכח האב, וכן הוא גם בזה, שאף שתוס' הוא מרובה מן העיקר, אבל בכ"ז גם זה בא מן העיקר, והוא ע"ד שאף שאתעדל"ע היא גדולה מאתעדל"ת אבל אעפ"כ נמשכת היא ע"י האתעדל"ת, ובמילא יש דמיון וערך ביניהם, ומעלה בהאתעדל"ת שהיא היא הסיבה הגורם והמכריח כביכול, וי"ל שלכן נק' זה תוספת וזה עיקר, און דאס איז אונזער שטארקייט, אף כי מה אנו ומה חיינו כו' אשר אף כי פותחים אנו פתח רק כחודה של מחט, הנה אעפ"כ פתיחת של אולם תלוי בחודה של מחט שלנו.
בברכת חג הפסח כשר ושמח עם כל הפירושים.
נ"ב: כבר בקשתי למסור לכהדר"ג שי' ע"י הטלפון במענה על שאלותיו:
א) אשר אין אני נוכח בעת אפיית המצ"ש בע"פ.
ב) אם יחליט כהדר"ג שי' להיות בעת אפיית המצה שמורה, יוכל לקחת חלק אם במקצוע היציקת מים או ענין אחר בעת האפי'.
ג) גמר זמן האפי' של המצ"ש שלנו הוא בערך בחצות.