Enjoying this page?

333 - המצווה השל"ג האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת אשת האב אם היא אחותו

 

המצווה השל"ג

האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת אשת האב אם היא אחותו.

והוא אמרו יתעלה: "בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערוותה" (ויקרא יח, יא).

לאו זה בא לעשות בת אשת האב ערוה בפני עצמה.

והראיה שבת אשת האב ערוה בפני עצמה היא - שהבא על אחותו בת נשואת אביו חייב שתים: משום אחותו ומשום בת אשת אביו, כמו הבא על אמו שהוא חייב שתים: משום אמו ומשום אשת אביו, כמו שביארנו.

וזה לשונם: אמרו בפ"ב מיבמות: "תנו רבנן: הבא על אחותו והיא בת אשת אביו - חייב משום אחותו וחייב משום בת אשת אביו.

ר' יוסי בר' יהודה אומר: אינו חייב אלא משום אחותו בלבד.

מאי טעמיהו דרבנן?

אמרי: מכדי, כתיב 'ערות אחותך בת אביך' וגו' - 'ערות בת אשת אביך מולדת אביך' למה לי?

שמע מינה לחייבו משום אחותו, ומשום בת אשת אביו".

והעובר על לאו זה, כלומר: אחותו בת נשואת אביו - בכרת, בלבד אם היה מזיד; ובשוגג מקריב חטאת קבועה.