המצווה הנ"א
האזהרה שהזהרנו שלא ידורו עובדי עבודה זרה בארצנו כדי שלא נלמד כפירתם.
והוא אמרו יתעלה: "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי" (שמות כג, לג).
ואפילו רצה הגוי לעבור במושבותינו אין זה מותר לנו, עד שיקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואז יהא מותר לו לדור, וזהו הנקרא: גר תושב.
הכוונה בזה שהוא "גר" לעניין שמותר לו לדור בארץ בלבד.
וכך אמרו:"איזהו גר תושב? זה שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, דברי ר' יהודה";
אבל עובד עבודה זרה אל ידור ואין מוכרין לו קרקעות ולא משכירין.
ובמפורש בא לנו הביאור: לא תתן להם חניה בקרקע.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסנהדרין ובעבודה זרה.