המצווה המ"ז
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט).
ולשון ספרי:"ולא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינותכעניין שנאמר: "ומצא אני מר ממות" וגו' (קהלת ז, כו);"ואחרי עיניכם" - זו זנות,שנאמר: "ויאמר שמשון אל אביו" וגו' (שופטים יד, ג).
הכוונה באמרם זו זנות, רדיפת התענוגות והתאות הגופניות והעסקת המחשבה בהן תמיד.