הִלְכוֹת עֵדוּת פֵּרֶק ה
א אֵין חוֹתְכִין דִּין מִן הַדִּינִין עַל פִּי עַד אֶחָד, לֹא דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְלֹא דִּינֵי מְמוֹנוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָוֹן וּלְכָל-חַטָּאת" (דברים יט,טו); וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁקָּם הוּא לִשְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת טוֹעֵן.
ב בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד--בַּסּוֹטָה שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים, וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמָן. וְכֵן מִדִּבְרֵיהֶן, בְּעֵדוּת אִשָּׁה שֶׁיָּעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ.
ג וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁעֵד אֶחָד מוֹעִיל, אִשָּׁה וּפָסוּל כֵּן מְעִידִין--חוּץ מֵעֵד אֶחָד שֶׁלּ שְׁבוּעָה: שְׁאֵין מְחַיְּבִין שְׁבוּעָה אֵלָא בְּעֵדוּת עֵד כָּשֵׁר הָרָאוּי לְהִצְטָרַף עִם אַחֵר, וְיִתְחַיַּב זֶה הַנִּשְׁבָּע עַל פִּיו מָמוֹן. "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים" (ראה דברים יז,ו; דברים יט,טו), לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹשָׁה כִּשְׁנַיִם. מַה הַשְּׁנַיִם, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, בְּטֵלָה הָעֵדוּת - אַף הַשְּׁלוֹשָׁה. וְהוּא הַדִּין לְמֵאָה, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל -בְּטֵלָה הָעֵדוּת, בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בֵּין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת.
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד - מַה יַעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים בִּכְלַל הָעָם וְרָאוּ כְּשֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה, אוֹ כְּשֶׁחָבַל בּוֹ, אוֹ כְּשֶׁחָטַף חֵפֶץ מִיָּדוֹ.
ה וְכֵיצַד בּוֹדְקִין הַדָּבָר: כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין עֵדִים מְרֻבִּין - כַּת אַחַת, אוֹמְרִין לָהֶם, כְּשֶׁרְאִיתֶם זֶה שֶׁהָרַג אוֹ חָבַל, לְהָעִיד בָּאתֶּם אוֹ לִרְאוֹת: כָּל מִי שֶׁאָמַר לֹא בָאתִי לְהָעִיד עָלָיו, אֵלָא לִרְאוֹת מַה הַדָּבָר, וּבִכְלַל הָעָם בָּאתִי - מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ; וְכָל מִי שֶׁאָמַר לְהָעִיד בָּאתִי, וּלְכַוַּן הָעֵדוּת--מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, עֵדוּת כֻּלָּם בְּטֵלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה בָּהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. אֲבָל אִם הָיוּ כֻּלָּם כְּשֵׁרִים, אֶחָד הַמִּתְכַּוֵּן לְהָעִיד וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְהָעִיד--הוֹאִיל וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוַּן עֵדוּתוֹ, וְהָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה, חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּיו, בֵּין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.
ו שְׁטָר שֶׁהָיוּ עֵדָיו מְרֻבִּין, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל, אוֹ שֶׁהָיוּ בָּהֶם שְׁנַיִם קְרוֹבִים זֶה לְזֶה, וַהֲרֵי אֵין הָעֵדִים קַיָּמִין כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתָן - אִם יֵשׁ שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה שֶׁכֻּלָּם יָשְׁבוּ לַחְתֹּם, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד - הֲרֵי זֶה בָּטֵל; וְאִם לָאו, תִּתְקַיַּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. וְלָמָּה מְקַיְּמִין הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר - שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁחָתְמוּ הַכְּשֵׁרִים, וְהִנִּיחוּ מָקוֹם לַגָּדוֹל לַחְתֹּם, וּבָא זֶה הַקָּרוֹב אוֹ הַפָּסוּל, וְחָתַם שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם.
ז אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵד שֶׁחָתַם תְּחִלָּה בַּשְּׁטָר, הוּא הַפָּסוּל - הֲרֵי הַשְּׁטָר כָּשֵׁר.
ח כָּל עֵד שֶׁהֵעִיד בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֵינוּ מוֹרֶה בְּדִין זֶה הַנֶּהְרָג, וְלֹא יְלַמַּד עָלָיו לֹא זְכוּת, וְלֹא חוֹבָה. וְאִם אָמַר יֵשׁ לִי לְלַמַּד עָלָיו זְכוּת, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ - שֶׁנֶּאֱמָר "וְעֵד אֶחָד, לֹא-יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת" (במדבר לה,ל), בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. וּמַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמָר "לָמוּת": כְּלוֹמַר עֵד שֶׁהֵעִיד בְּנֶפֶשׁ לָמוּת - לֹא יַעֲנֶה דָּבָר, אֵלָא יָעִיד וְיִשְׁתֹּק. אֲבָל בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, יֵשׁ לָעֵד לְלַמַּד זְכוּת וְחוֹבָה. אֲבָל לֹא יִמָּנֶה מִן הַדַּיָּנִין, וְלֹא יֵעָשֶׂה דַּיָּן, שְׁאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן, אַפִלּוּ בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת.
ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּדָבָר שֶׁצָּרִיךְ עֵדִים מִן הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ דַּיָּנִין לָדוּן בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּשֶׁלּ דִבְרֵיהֶם, עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן. כֵּיצַד: אֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֶּט וְאָמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם - הוּא וּשְׁנַיִם נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָהּ, וְנִמְצָא כְּאִלּוּ נְטָלַתּוּ בְּבֵית דִּין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.