009 - הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ט

'

הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ט

א הַמּוֹכֵר לַהֶקְדֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר בְּכַמָּה אַתָּה מוֹכֵר חֵפֶץ זֶה, וְאָמַר בַּעֲשָׂרָה--אַפִלּוּ הָיָה שׁוֹוֶה מֵאָה--כֵּיוָן שֶׁאָמַר בַּעֲשָׂרָה, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ: שֶׁהָאֲמִירָה לְגָבּוֹהַּ כִּמְסִירָה לְהִדְיוֹט.

ב הַגִּזְבָּר שֶׁקָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ, אוֹ שֶׁמָּכַר הַהֶקְדֵּשׁ--יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד: נָתַן דָּמִים שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת--אִם הוּקְרוּ, קָנָה כְּדִין תּוֹרָה; וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא מָשַׁךְ, וְלֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הִדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן אִם מָכַר חֵפֶץ שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ וְלֹא נָתַן דָּמִים, וְהוּזָל הַחֵפֶץ--קָנָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּוֹחַ הִדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ. וְאִם הוּקַר הַחֵפֶץ--חוֹזֵר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא לָקַח הַגִּזְבָּר דָּמִים, וְהַהֶקְדֵּשׁ אֵינוּ נִקְנֶה אֵלָא בַּכֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן אֶת-הַכֶּסֶף, וְקָם לוֹ" (ראה ויקרא כז,יט; ויקרא כז,כג); וְאֵין הַגִּזְבָּר חַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע.

ג נִכְסֵי יְתוֹמִים קְטַנִּים, הֲרֵי הֶן כַּהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד: יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת וְנִמְשְׁכוּ מֵהֶן הַפֵּרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא לָקְחוּ הַדָּמִים, וְהוּקְרוּ הַפֵּרוֹת--חוֹזְרִין בָּהֶן, שְׁאֵין נִכְסֵי יְתוֹמִים נִקְנִין אֵלָא בַּכֶּסֶף כַּהֶקְדֵּשׁ; הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הִדְיוֹט יָתֵר מִכּוֹחָן.

ד וְכֵן אִם לָקְחוּ הַדָּמִים, וַעֲדַיִן לֹא נִמְשְׁכוּ פֵּרוֹתֵיהֶן, וְהוּקְרוּ--חוֹזְרִין כִּשְׁאָר הַהִדְיוֹטוֹת. אֲבָל אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, וְרָצוּ הַלָּקוֹחוֹת לַחְזֹר--חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע, כְּדִינָם עִם שְׁאָר הָעָם: שְׁאִם נְחַיַּב אוֹתָם לִקַּח הַפֵּרוֹת כְּדִין תּוֹרָה--הֲרֵי זוֹ רָעָה לַיְּתוֹמִים, שְׁאִם יִהְיֶה דִּינָם כָּךְ, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִמְכֹּר, לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם דָּמִים.

ה וְכֵן יְתוֹמִים שֶׁלָּקְחוּ פֵּרוֹת, וּמָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת וְלֹא נָתְנוּ הַדָּמִים, וְהוּקְרוּ--לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הִדְיוֹט גָּדוֹל מִכּוֹחָן. וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, אֵינָן חוֹזְרִין--שֶׁזּוֹ רָעָה לָהֶם: כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִקְנוֹת פֵּרוֹת, לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם.

ו נָתְנוּ הַדָּמִים וְלֹא מָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת, וְהוּזְלוּ הַפֵּרוֹת--חוֹזְרִין: לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הִדְיוֹט חָמוּר מֵהֶן. הוּקְרוּ--אִם רָצוּ הַמּוֹכְרִים לַחְזֹר בָּהֶן, חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע: שְׁאִם יִהְיֶה דִּינָם שֶׁיִּקְנוּ בִּנְתִינַת הַמָּעוֹת--יֹאמַר לָהֶם הַמּוֹכֵר נִשְׂרְפוּ הַפֵּרוֹת שֶׁלְּקַחְתֶּם אוֹ אָבְדוּ בְּאֹנֶס, וּכְבָר נַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתְכֶם מִשָּׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת.

ז בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה, הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה בַּבָּשָׂר, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם כֻּלָּן צְרִיכִין לַבָּשָׂר; וְאֵלּוּ הֶן--עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, וְעֶרֶב הָעֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כֵּיצַד: הָיָה לַטַּבָּח שׁוֹר, אַפִלּוּ שׁוֹוֶה מֵאָה דֵּינָר, וְלָקַח דֵּינָר אֶחָד מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לִתֵּן לוֹ בָּשָׂר כְּשֶׁיִּשְׁחֹט, וְלֹא נִתְקַבְּצוּ לוֹ כָּל דְּמֵי הַשּׁוֹר--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, אֵלָא מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט וְלִתֵּן הַבָּשָׂר לַלּוֹקֵחַ; לְפִיכָּךְ אִם מֵת הַשּׁוֹר, מֵת בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ