הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֵּרֶק ז
א הוֹאִיל וּרְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, יִשְׁתַּדַּל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִנְעֹר כַּפָּיו מֵחֲטָאָיו, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
ב לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לָמוּת, וְשֶׁמֶּא יָמוּת בְּשָׁעָתוֹ וְנִמְצָא עוֹמֵד בַּחֲטָאָיו; לְפִיכָּךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיָּד, וְלֹא יֹאמַר כְּשֶׁאַזְקִין אָשׁוּב--שֶׁמֶּא יָמוּת קֹדֶם שֶׁיַּזְקִין. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ "בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קוהלת ט,ח).
ג וְאַל תֹּאמַר שְׁאֵין הַתְּשׁוּבָה אֵלָא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זְנוּת וְגָזֵל וּגְנֵבָה. כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָשׁוּב מֵאֵלּוּ--כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפַּשׂ בְּדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלָשׁוּב מֵהֶן: מִן הַכַּעַס, וּמִן הָאֵיבָה, וּמִן הַקִּנְאָה, וּמִן הַתַּחְרוּת, וּמִן הַהֶתֶל, וּמֵרְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד, וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--מִן הַכֹּל צָרִיךְ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת, קָשִׁים מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה, שֶׁבִּזְמָן שֶׁאָדָם נִשְׁקָע בְּאֵלּוּ, קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו" (ישעיהו נה,ז).
ד אַל יְדַמֶּה בַּעַל תְּשׁוּבָה שְׁהוּא מְרֹחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים, מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֵלָא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, וּכְאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם; וְלֹא עוֹד אֵלָא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים, מְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין בּוֹ, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוּלִין לַעֲמֹד בּוֹ: כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם, מִפְּנֵי שְׁהֶן כּוֹבְשִׁין יִצְרָם יָתֵר מֵהֶן.
ה כָּל הַנְּבִיאִים, כֻּלָּן צִוּוּ עַל הַתְּשׁוּבָה; וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין, אֵלָא בִּתְשׁוּבָה. וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן, וּמִיָּד הֶן נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ . . . וְשַׁבְתָּ עַד-ה' אֱלֹהֶיךָ . . . וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ . . ." (דברים ל,א-ג).
ו גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה--שֶׁנֶּאֱמָר "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, ה' אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד,ב), וְנֶאֱמָר "שֻׁבוּ עָדַי, נְאֻם-ה'" (ראה יואל ב,יב; וראה עמוס ד,ו; עמוס ד,ח; עמוס ד,ט; עמוס ד,י; עמוס ד,יא), וְנֶאֱמָר "אִם-תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם-ה' אֵלַי, תָּשׁוּב" (ירמיהו ד,א): כְּלוֹמַר אִם תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, בִּי תִּדְבַּק. הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים: אֶמֶשׁ הָיָה זֶה שָׂנוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם, מְשֻׁקָּץ וּמְרֹחָק וְתוֹעֵבָה; וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד, קָרוֹב וְיָדִיד. וְכֵן אַתָּה מוֹצֶא שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵק אֶת הַחַטָּאִים--בָּהּ מְקָרֵב אֶת הַשָּׁבִים, בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם, לֹא-עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם, בְּנֵי אֵל-חָי" (הושע ב,א), וְנֶאֱמָר בִּיכָנְיָה בְּרִשְׁעָתוֹ "כִּתְבוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי . . ." (ירמיהו כב,ל), "אִם-יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל-יַד יְמִינִי" (ירמיהו כב,כד). וְכֵיוָן שֶׁשָּׁב בְּגָלוּתוֹ נֶאֱמָר בִּזְרֻבָּבֶל בְּנוֹ "בַּיּוֹם הַהוּא . . . אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי, נְאֻם-ה', וְשַׂמְתִּיךָ, כַּחוֹתָם" (חגיי ב,כג).
ז כַּמָּה מְעֻלָּה מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה: אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "עֲוֹנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט,ב). צוֹעֵק וְאֵינוּ נַעֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיהו א,טו). וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א,יב), "מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם" (מלאכי א,י), "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל-זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר" (ירמיהו ז,כא). וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ד,ד). צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה,כד). וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כְבָר, רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ" (קוהלת ט,ז). וְלֹא עוֹד אֵלָא שֶׁמִּתְאַוִּים לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָרְבָה, לַה', מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת" (מלאכי ג,ד).
ח בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, דַּרְכָּן לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים בְּיוֹתֵר: אִם חֵרְפוּ אוֹתָן הַכְּסִילִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמְרוּ לָהֶן אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָּךְ, וְאֶמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ--אַל יַרְגִּישׁוּ לָהֶן. אֵלָא שׁוֹמְעִין וּשְׂמֵחִין וְיוֹדְעִין, שֶׁזּוֹ זְכוּת לָהֶן; וְשֶׁכָּל זְמָן שְׁהֶן בּוֹשִׁין מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁעָבְרוּ וְנִכְלָמִין מֵהֶן, זְכוּתָן מְרֻבָּה וּמַעֲלָתָם מִתְגַּדֶּלֶת. וְחֵטְא גָּדוֹל הוּא לוֹמַר לְבַעַל תְּשׁוּבָה, זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ לְהַזְכִּירָם בְּפָנָיו כְּדֵי לְבַיְּשׁוֹ, אוֹ לְהַזְכִּיר דְּבָרִים וְעִנְיָנִים הַדּוֹמִין לָהֶן כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ מַה עָשָׂה. הַכֹּל אָסוּר, וּמֻזְהָר עָלָיו בִּכְלַל הוֹנָיַת דְּבָרִים, שֶׁהִזְהִירָה עָלֶיהָ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה,יז).