הִלְכוֹת דֵּעוֹת פֵּרֶק ז

א הַמְּרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט,טז). וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, עָווֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהְרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל; לְכָּךְ נִסְמַךְ לוֹ, "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (שם). צֵא וּלְמַד, מַה אֵרַע לְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי.

ב אֵיזֶה הוּא רָכִיל--זֶה שְׁהוּא טוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לְזֶה וְאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָּךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי: אַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת, הֲרֵי זֶה מַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם. יֵשׁ עָווֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאוֹד וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה, וְהוּא לְשׁוֹן הָרַע; וְהוּא הַמְּסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר, מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ נִקְרָא. אֲבָל בַּעַל לְשׁוֹן הָרַע--זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי, וְכָּךְ וְכָּךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו, וְכָּךְ וְכָּךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו, וְאוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁלִּגְנָאי: עַל זֶה הַכָּתוּב אוֹמֵר, "יַכְרֵת ה', כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת--לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (תהילים יב,ד).

ג אָמְרוּ חֲכָמִים, עַל שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא--עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; וּלְשׁוֹן הָרַע, כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַמְּסַפֵּר בִּלְשׁוֹן הָרַע--כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִיקָר, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר אָמְרוּ, לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר--שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ: מִי אָדוֹן, לָנוּ" (תהילים יב,ה). וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים, שְׁלוֹשָׁה לְשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת--הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְּקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו; וְהַמְּקַבְּלוֹ, יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ.

ד וְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים שְׁהֶן אֲבַק לְשׁוֹן הָרַע. כֵּיצַד: מִי יֹאמַר לִפְלוֹנִי, שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹת שְׁהוּא עַתָּה; אוֹ שֶׁיֹּאמַר שִׁתְקוּ מִפְּלוֹנִי, אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מַה אֵרַע וּמַה הָיָה; וְכַיּוֹצֶא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ. וְכֵן הַמְּסַפֵּר בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו--הֲרֵי זֶה אֲבַק לְשׁוֹן הָרַע, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לָהֶם שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ; וְעַל עִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ, בְּקוֹל גָּדוֹל--בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים: קְלָלָה, תֵּחָשֶׁב לוֹ" (משלי כז,יד)--שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ, בָּא לִידֵי רָעָתוֹ.ו וְכֵן הַמְּסַפֵּר בִּלְשׁוֹן הָרַע דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְדֶרֶךְ קַלּוּת רֹאשׁ, כְּלוֹמַר שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר בְּשִׂנְאָה--הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר, "כְּמִתְלַהְלֵהַּ, הַיֹּרֶה זִקִּים--חִצִּים וָמָוֶת . . . וְאָמַר, הֲלֹא-מְשַׂחֵק אָנִי" (משלי כו,יח-יט). וְכֵן הַמְּסַפֵּר בִּלְשׁוֹן הָרַע דֶּרֶךְ רַמָּיוּת, וְהוּא שֶׁיְּסַפַּר לְתֻמּוֹ כְּאִלּוּ אֵינוּ יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה לְשׁוֹן הָרַע הוּא, אֵלָא כְּשֶׁמְּמַחִין בּוֹ, אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵלּוּ מַעֲשָׂיו שֶׁלִּפְלוֹנִי אוֹ שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הָרַע.

ה אֶחָד הַמְּסַפֵּר בִּלְשׁוֹן הָרַע בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו; וְהַמְּסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִין אִם נִשְׁמְעוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בִּמְמוֹנוֹ, אַפִלּוּ לְהָצֵר לוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ--הֲרֵי זֶה לְשׁוֹן הָרַע. וְאִם נֶאְמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה, כְּבָר נִשְׁמַע הַדָּבָר וְנוֹדַע, וְאִם סִפַּר הַדָּבָר אֶחָד מִן הַשְּׁלוֹשָׁה פַּעַם אַחֶרֶת, אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם לְשׁוֹן הָרַע--וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְכַּוַּן לְהַעְבִיר הַקּוֹל, וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר.

ו כָּל אֵלּוּ--הֶם בַּעֲלֵי לְשׁוֹן הָרַע, שֶׁאָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם, וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶן, וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם. וְלֹא נֶחְתַּם גְּזָר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, אֵלָא עַל לְשׁוֹן הָרַע בִּלְבָד.

ז הַנּוֹקֵם אֶת חֲבֵרוֹ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִקֹּם" (ויקרא יט,יח). וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה, דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאוֹד; אֵלָא רָאוּי לָאָדָם לִהְיוֹת מַעְבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם--שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבָאי, וְאֵינָן כְּדַאי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם. כֵּיצַד הִיא הַנְּקִימָה: אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמָּךְ, אָמַר לוֹ אֵינִי מַשְׁאִילָךְ; לְמָחָר צָרַךְ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמָּךְ, אָמַר לוֹ אֵינִי מַשְׁאִילָךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמָּךְ--הֲרֵי זֶה נוֹקֵם. אֵלָא כְּשֶׁיָּבוֹא לִשְׁאֹל, יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יִגְמֹל לוֹ כַּאֲשֶׁר גְּמָלוֹ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִיד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, "אִם-גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע" (תהילים ז,ה).

ח וְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ" (ויקרא יט,יח). כֵּיצַד: רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן שְׂכֹר לִי בַּיִת זֶה, אוֹ הַשְׁאִילֵנִי שׁוֹר זֶה, וְלֹא רָצָה שִׁמְעוֹן; לְיָמִים צָרַךְ שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אוֹ לִשְׂכֹּר, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן הֵא לָךְ, הֲרֵינִי מַשְׁאִילָךְ, וְאֵינִי כְּמוֹתָךְ, וְלֹא אֲשַׁלַּם לָךְ כְּמַעֲשֶׂיךָ--הָעוֹשֶׂה כְּזֶה, עוֹבֵר בְּ"לֹא תִטֹּר".יב אֵלָא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וְלֹא יִטְּרֶנּוּ, שֶׁכָּל זְמָן שְׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִנְקֹם. לְפִיכָּךְ הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַנְּטִירָה, עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָווֹן מִלִּבּוֹ כְּלָל וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ; וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיַּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ, וּמַשָּׂאָן וּמַתָּנָן שֶׁלִּבְנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה.