Enjoying this page?

003 - הִלְכוֹת דֵּעוֹת פֵּרֶק ג

הִלְכוֹת דֵּעוֹת פֵּרֶק ג

א שֶׁמֶּא יֹאמַר אָדָם, הוֹאִיל וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן דֶּרֶךְ רָעָה הֶן וּמוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, אֶפְרֹשׁ מֵהֶן בְּיוֹתֵר וְאֶתְרַחַק לַצַּד הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה וְלֹא יֵשֵׁב בְּדִירָה נָאָה וְלֹא יִלְבֹּשׁ מַלְבּוּשׁ נָאֶה אֵלָא הַשָּׂק וְהַצֶּמֶר הַקָּשֶׁה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כְּגוֹן כּוּמָרֵי אֱדוֹם--גַּם זוֹ דֶּרֶךְ רָעָה הִיא, וְאָסוּר לֵילֵךְ בָּהּ.  הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, נִקְרָא חוֹטֶא: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנָּזִיר, "וְכִפֶּר עָלָיו, מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל-הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו,יא); אָמְרוּ חֲכָמִים, וּמַה אִם נָזִיר שֶׁלֹּא פֵרַשׁ אֵלָא מִן הַיַּיִן, צָרִיךְ כַּפָּרָה--הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֵלָא מִדְּבָרִים שֶׁמָּנְעָה הַתּוֹרָה בִּלְבָד, וְלֹא יִהְיֶה אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא דַּיֶּיךָ מַה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וּבַכְּלָל הַזֶּה, אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַנִּין תָּמִיד--אֵינָן בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וְאָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֶא אָדָם מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּתַעְנִית. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, צִוָּה שְׁלֹמֹה וְאָמַר, "אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל-תִּתְחַכַּם יוֹתֵר: לָמָּה, תִּשּׁוֹמֵם" (קוהלת ז,טז). 

ב צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְּכַוַּן כָּל מַעֲשָׂיו, כֻּלָּם, כְּדֵי לֵידַע אֶת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, בִּלְבָד; וְיִהְיֶה שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ וְדִבּוּרוֹ, הַכֹּל לְעֻמַּת זֶה הַדָּבָר. כֵּיצַד--כְּשֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לִטֹּל שָׂכָר, לֹא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ קִבּוּץ מָמוֹן בִּלְבָד, אֵלָא יַעֲשֶׂה דְּבָרִים הַלָּלוּ כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן, מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וִישִׁיבַת בַּיִת וּנְשִׂיאַת אִשָּׁה. וְכֵן כְּשֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִבְעֹל, לֹא יָשִׂים עַל לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַלָּלוּ, כְּדֵי לֵהָנוֹת בִּלְבָד, עַד שֶׁנִּמְצָא שְׁאֵינוּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵלָא הַמָּתוֹק לַחֵךְ וְיִבְעֹל כְּדֵי לֵהָנוֹת; אֵלָא יָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה, כְּדֵי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בִּלְבָד. לְפִיכָּךְ לֹא יֹאכַל כָּל שֶׁהַחֵךְ מִתְאַוֶּה, כְּמוֹ הַכֶּלֶב וְהַחֲמוֹר, אֵלָא יֹאכַל דְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לוֹ, אִם מָרִים אִם מְתוּקִים. וְלֹא יֹאכַל דְּבָרִים הָרָעִים לַגּוּף, אַף עַל פִּי שְׁהֶן מְתוּקִים לַחֵךְ. כֵּיצַד: מִי שֶׁהָיָה בְּשָׂרוֹ חַם--לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא דְּבַשׁ וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה דֶּרֶךְ מָשָׁל "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא-טוֹב" (משלי כה,כז), וְשׁוֹתֶה מֵי הָעֻלְשִׁין, אַף עַל פִּי שְׁהוּא מַר: שֶׁנִּמְצָא שְׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה דֶּרֶךְ רְפוּאָה בִּלְבָד כְּדֵי שֶׁיַּבְרִיא וְיַעֲמֹד שָׁלֵם, הוֹאִיל וְאֵי אִפְשָׁר לָאָדָם לִחְיוֹת אֵלָא בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְכֵן כְּשֶׁיִּבְעֹל, לֹא יִבְעֹל אֵלָא כְּדֵי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ וּכְדֵי לְקַיַּם אֶת הַזֶּרַע; לְפִיכָּךְ אֵינוּ בּוֹעֵל כָּל זְמָן שֶׁיִּתְאַוֶּה, אֵלָא בְּכָל עֵת שֶׁיֵּדַע שְׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע כְּמוֹ דֶּרֶךְ הָרִפְאוּת, אוֹ לְקַיַּם אֶת הַזֶּרַע.

ג הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה--אִם שָׂם עַל לִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּל גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו שְׁלֵמִים חֲזָקִים בִּלְבָד, וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים עוֹשִׂין מְלַאכְתּוֹ וַעֲמֵלִין לְצָרְכּוֹ--אֵין זוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה. אֵלָא יָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיְּהֶא גּוּפוֹ שָׁלֵם חָזָק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ יְשָׁרָה לָדַעַת אֶת ה', שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיִשְׂתַּכַּל בַּחָכְמוֹת, וְהוּא חוֹלֶה אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו כּוֹאֵב; וְיָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן, אוּלַי יִהְיֶה חָכָם וְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. נִמְצָא הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ כָּל יָמָיו כֻּלָּן, עוֹבֵד אֶת ה' תָּמִיד, אַפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, וְאַפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹעֵל--מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ בַּכֹּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא צְרָכָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם לַעֲבֹד אֶת ה'. וְאַפִלּוּ בְּשָׁעָה שְׁהוּא יָשֵׁן, אִם יָשֵׁן לַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְיָנוּחַ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' וְהוּא חוֹלֶה--נִמְצֵאת שִׁינָה שֶׁלּוֹ, עֲבוֹדָה לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְעַל עִנְיָן זֶה צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ, יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם; וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג,ו).