הלכות דעות

יש בכללן אחת עשרה מצוות: חמש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) להדמות בדרכיו. (ב) להדבק ביודעיו. (ג) לאהוב את רעים. (ד) לאהוב את הגרים. (ה) שלא לשנוא אחים. (ו) להוכיח. (ז) שלא להלבין פנים. (ח) שלא לענות אמללים. (ט) שלא להלוך רכיל. (י) שלא לנקום. (יא) שלא לנטור.

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

הִלְכוֹת דֵּעוֹת פֵּרֶק א

א דֵּעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, וְזוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ וּרְחוֹקָה מִמֶּנָּה בְּיוֹתֵר: יֵשׁ אָדָם שְׁהוּא בַּעַל חֵמָה, כּוֹעֵס תָּמִיד; וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְאֵינוּ כּוֹעֵס כְּלָל--וְאִם כָּעַס, יִכְעֹס כַּעַס מְעַט בְּכַמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ אָדָם שְׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שְׁהוּא שְׁפַל רוּחַ עַד מְאוֹד. וְיֵשׁ שְׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה, לֹא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מֵהֲלֹךְ בְּתַאֲוָתָהּ; וְיֵשׁ שְׁהוּא טְהוֹר גּוּף בְּיוֹתֵר, לֹא יִתְאַוֶּה אַפִלּוּ לִדְבָרִים מְעוּטִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶם. וְיֵשׁ בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה, שֶׁלֹּא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מְמוֹן הָעוֹלָם, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קוהלת ה,ט); וְיֵשׁ מְקַצֵּר, שֶׁדַּיּוֹ אַפִלּוּ דָּבָר מוּעָט שֶׁלֹּא יְסַפַּק לוֹ, וְלֹא יִרְדֹּף לְהַשִּׂיג כָּל צָרְכּוֹ. וְיֵשׁ שְׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ, וְאֵינוּ אוֹכֵל פְּרוּטָה מִשֶּׁלּוֹ אֵלָא בְּצַעַר גָּדוֹל; וְיֵשׁ שְׁהוּא מְאַבֵּד כָּל מְמוֹנוֹ בְּיָדוֹ, לְדַעְתּוֹ. וְעַל דְּרָכִים אֵלּוּ--שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת, כְּגוֹן מְהוֹלֵל וְאוֹנֵן, וְכִילַי וְשׁוֹעַ, וְאַכְזָרִי וְרַחְמָן, וְרַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵב, וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן.

ב וְיֵשׁ בֵּין כָּל דֵּעָה וְדֵעָה הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה בַּקָּצֶה הָאַחֵר, דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת זוֹ רְחוֹקָה מִזּוֹ. וְכָל הַדֵּעוֹת--יֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שְׁהֶן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, לְפִי טֶבַע גּוּפוֹ; וְיֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁלְּאָדָם זֶה מְכֻוָּן וַעֲתִיד לְקַבַּל אוֹתָם, בִּמְהֵרָה יָתֵר מִשְּׁאָר הַדֵּעוֹת; וְיֵשׁ מֵהֶן שְׁאֵינָן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, אֵלָא לָמַד אוֹתָן מֵאֲחֵרִים אוֹ שֶׁנִּפְנָה לָהֶן מֵעַצְמוֹ, לְפִי מַחְשָׁבָה שֶׁעָלְתָה בְּלִבּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁמַע שֶׁזּוֹ הַדֵּעָה טוֹבָה לוֹ וּבָהּ רָאוּי לֵילֵךְ, וְהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּהּ עַד שֶׁנִּקְבְּעָה.

ג שְׁנֵי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה, אֵינָן דֶּרֶךְ טוֹבָה; וְאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת בָּהֶן, וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן, אוֹ מוּכָן לְאַחַת מֵהֶן, אוֹ שֶׁכְּבָר לָמַד אַחַת מֵהֶן, וְנָהַג בָּהּ--יַחְזִיר עַצְמוֹ לַמּוּטָב וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבִים, וְהִיא דֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה.

ד הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה--הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה, מִכָּל דֵּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם; וְהִיא הַדֵּעָה שְׁהִיא רְחוֹקָה מִשְּׁנֵי הַקְּצָווֹת רֵחוּק שׁוֹוֶה, וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹא לְזוֹ וְלֹא לְזוֹ. וּלְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיְּהֶא אָדָם שָׁם דֵּעוֹתָיו תָּמִיד, וּמְשַׁעֵר אוֹתָן וּמְכַוֵּן אוֹתָן בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא שָׁלֵם. כֵּיצַד--לֹא יִהְיֶה בַּעַל חֵמָה נוֹחַ לִכְעֹס, וְלֹא כְּמֵת שְׁאֵינוּ מַרְגִּישׁ; אֵלָא בֵּינוֹנִי: לֹא יִכְעֹס אֵלָא עַל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כַּיּוֹצֶא בּוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. וְכֵן לֹא יִתְאַוֶּה אֵלָא לִדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶם וְאֵי אִפְשָׁר לִחְיוֹת בְּזוּלָתָן, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "צַדִּיק--אֹכֵל, לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (משלי יג,כה). וְכֵן לֹא יְהֶא עָמֵל בַּעֲסָקוֹ אֵלָא לְהַשִּׂיג דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְחַיֵּי שָׁעָה, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק" (תהילים לז,טז). וְלֹא יִקְבֹּץ יָדוֹ בְּיוֹתֵר, וְלֹא יְפַזַּר כָּל מְמוֹנוֹ, אֵלָא נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ, וּמַלְוֶה כָּרָאוּי לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. וְלֹא יְהֶא מְהוֹלֵל וְשׂוֹחֵק, וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן, אֵלָא שָׂמֵחַ כָּל יָמָיו בְּנַחַת, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכֵן שְׁאָר דֵּעוֹתָיו. וְדֶרֶךְ זוֹ, הִיא דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים. כָּל אָדָם שֶׁדֵּעוֹתָיו כֻּלָּן דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת מְמֻצָּעוֹת, נִקְרָא חָכָם;

ה וּמִי שְׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְיִתְרַחַק מִדֵּעָה בֵּינוֹנִית מְעַט לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה, נִקְרָא חָסִיד. כֵּיצַד: מִי שֶׁיִּתְרַחַק מִגֹּבַהּ הַלֵּב עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וְיִהְיֶה שְׁפַל רוּחַ בְּיוֹתֵר--נִקְרָא חָסִיד; וְזוֹ הִיא מִדַּת חֲסִידוּת. וְאִם נִתְרַחַק עַד הָאֶמְצָע בִּלְבָד, וְיִהְיֶה עָנָו--נִקְרָא חָכָם; וְזוֹ הִיא מִדַּת חָכְמָה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת. וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַטִּין דֵּעוֹת שֶׁלָּהֶן מִדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַקְּצָווֹת: יֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וְיֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַקָּצֶה הָרִאשׁוֹן; וְזֶה הוּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּמְצֻוִּין אָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים, וְהֶם הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו" (דברים כח,ט).

ו כָּךְ לִמְּדוּ בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: מַה הוּא נִקְרָא חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן; מַה הוּא נִקְרָא רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; מַה הוּא נִקְרָא קָדוֹשׁ, אַף אַתָּה הֱיֵה קָדוֹשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ קָרְאוּ הַנְּבִיאִים לָאֵל בְּכָל אוֹתָן הַכִּנּוּיִין, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד צַדִּיק וְיָשָׁר תָּמִים גִּבּוֹר וְחָזָק וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵלּוּ דְּרָכִים טוֹבִים וִישָׁרִים הֶם, וְחַיָּב אָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בָּהֶן וּלְהִדַּמּוֹת כְּפִי כּוֹחוֹ.

ז וְכֵיצַד יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ בְּדֵעוֹת אֵלּוּ עַד שֶׁיִּקָּבְעוּ בּוֹ--יַעֲשֶׂה וְיִשְׁנֶה וִישַׁלַּשׁ בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה עַל פִּי הַדֵּעוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, וְיַחְזֹר בָּהֶן תָּמִיד, עַד שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂיהֶן קַלִּים עָלָיו וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם טֹרַח, וְיִקָּבְעוּ הַדֵּעוֹת בְּנַפְשׁוֹ. וּלְפִי שֶׁהַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּקְרָא בָּהֶן הַיּוֹצֵר, הֶן הַדֶּרֶךְ הַבֵּינוֹנִית שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לָלֶכֶת בָּהּ, נִקְרֵאת דֶּרֶךְ זוֹ, דֶּרֶךְ ה'. וְהִיא שֶׁלִּמְּדָהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח,יט). וְהַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, מֵבִיא טוֹבָה וּבְרָכָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "לְמַעַן, הָבִיא ה' עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו" (בראשית יח,יט).