Support Torah
Recordings

Kiddush Levana - סדר קידוש לבנה

Kiddush Levana – Sanctification of the Moon

Kiddush Levana   סדר קידוש לבנה
Prev Search
0:00 0:00
Next
Audio for this shiur is coming soon

על פי הקבלה אין לקדש הלבנה עד אחר ז׳ ימים למולד. ויש לקדש הלבנה בבגדים חשובים ונאים וקודם הברכה יאמר:

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: הַלְלֽוּהוּ כָל־מַלְאָכָיו הַלְלֽוּהוּ כָּל־צְבָאָיו: הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ הַלְלֽוּהוּ כָּל־כּֽוֹכְבֵי אוֹר: הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם: יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְיָ כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

יאשר רגליו ויביט בלבנה פעם אחת קודם הברכה וכשיתחיל לברך לא יראה בה כלל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרֽוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאָם, חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת־תַּפְקִידָם, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת, וְלַלְּבָנָה אָמַר, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת לַעֲמֽוּסֵי בָֽטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:

ידלג שלשה דילוגים ויאמר:

בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ, בָּרוּךְ קוֹנֵךְ: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגֽוֹעַ בָּךְ, כַּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל־אוֹיְבַי לִנְגֽוֹעַ בִּי לְרָעָה: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן: כָּאָֽבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַֽחַד אֵימָֽתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל:

ככה יעשה ג׳ פעמים ידלג ג׳ דילוגים ואומר מבורך עושך וכו׳ עד כאן.

דָּוִד מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם: ג״פ

ואומר לחברו: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם: וחברו משיב עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם: ג״פ

סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יִהְיֶה לָֽנוּ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל. אָמֵן: ג״פ

קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל־הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל־הַגְּבָעוֹת: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹֽפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵֽנוּ, מַשְׁגִּֽיחַ מִן־הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן־הַחֲרַכִּים:

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַֽיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ: אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶֽךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ: הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶֽךָ יְיָ צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶֽךָ: יוֹמָם הַשֶּֽׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּֽכָּה וְיָרֵֽחַ בַּלָּֽיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶֽךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

הַלְלוּיָהּ הַֽלְלוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ: הַלְלֽוּהוּ בִּגְבוּרֹתָיו הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלֽוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָֽׁמַע הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם פַּֽעַם אַחַת בַּחֹֽדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵּי: הִילְכָךְ נֵימְרִינְהוּ מְעֻמָּד. מִי זֹאת עוֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּֽקֶת עַל־דּוֹדָהּ: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָהּ שׁוּם מִעוּט, וְיִהְיֶה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה כְּאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קֹֽדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת הַגְּדֹלִים. וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם. אָמֵן:

לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה: לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי־תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ: יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ:

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וְלָרִיק: וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ, בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֺהֵֽינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל־הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד:

וְעַל־כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי: וְכָל־בְּנֵי־בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל־רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי־לְךָ תִכְרַע כָּל־בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּֽוֹלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֲלֵיהֶם אֶת־עוֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

קדיש יתום

יִתְגַּדַּֽל וְיִתְקַדַּֽשׁ שְׁמֵהּ רַבָּֽא. אמן בְּעָלְמָֽא דִּי בְרָֽא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִֽיךְ מַלְכוּתֵֽהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּֽי דְכָל־בֵּֽית יִשְׂרָאֵֽל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַֽן קָרִיב וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּֽא מְבָרַֽךְ לְעָלַֽם וּלְעָלְמֵֽי עָלְמַיָּֽא. יִתְבָּרֵֽךְ, וְיִשְׁתַּבַּֽח, וְיִתְפָּאֵֽר, וְיִתְרוֹמָֽם, וְיִתְנַשֵּֽׂא, וְיִתְהַדָּֽר, וְיִתְעַלֶּֽה, וְיִתְהַלָּֽל, שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵֽלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּֽים טוֹבִֽים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵֽל וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן:

עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם בִּמְרוֹמָֽיו הוּא יַעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵֽל וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן:

אַל־תִּירָא[1] מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל: אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט: אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶיךָ׃

וינער שולי טלית קטן:

  1. 1 במנהג חב״ד מצאנו שתי הוראות שונות: ב״התקשרות״ גיליון 783 נכתב שלאחר קידוש לבנה אומרים ״עלינו״ וקדיש יתום, ואין אומרים פסוקי ״אל תירא״. לעומת זאת, הרב שמואל מקמל באתר מכון הלכה חב״ד כותב: ״אף שלא הובאו פסוקי אל תירא אחרי עלינו בסידור, ממנהג הרבי ניתן להבין שאומרים״.
Leave Feedback

{# Keyboard shortcuts: Alt+Left = previous shiur, Alt+Right = next shiur. Ignored while typing in a box or editor so Alt+arrow word-jumping still works there. #}