004_מסכת כריתות פרק ד

כריתות פרק ד

(א) ספק אכל חלב

ספק אכל חלב ספק לא אכל - והיכי דמי, כגון חלב ושומן לפניו ואכל את אחד מהן, כדתני בסיפא. ופרושי קמפרש, ספק אכל חלב ספק לא אכל כיצד, כגון שהיה חלב ושומן לפניו ויש כאן איסור קבוע אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת, ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה, פטור, דלא איקבע איסורא:

. ספק לא אכל. ואפילו אכל

ואפילו אכל - ודאי חלב, ספק יש בו כזית. וכגון שבשעה שאכלו סבור שומן הוא ואח״כ נודע לו שהוא חלב, וספק יש בו כזית ספק אין בו:

. ספק יש בו כשיעור. ספק שאין בו. חלב ושומן לפניו. אכל את אחד מהן

אכל את אחד מהן - וכסבור שומן הוא, ואחר כך נודע שהאחד היה חלב, וזה אינו יודע איזו אכל, מביא אשם תלוי. אבל אם בשעת אכילה היתה לו ספק והזיד ואכלה מספק, הוי מזיד ופטור:

. ואין ידוע איזו מהן אכל. אשתו ואחותו עמו בבית. שגג באחת מהן

שגג באחת מהן - כסבור זו אשתו, ואחר כך נתספק איזו מהן היתה, מביא אשם תלוי:

. ואין ידוע באיזו מהן שגג. שבת ויום חול ועשה מלאכה באחת מהן. ואין ידוע באיזו מהם עשה מביא אשם תלוי:

(ב) כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת. כך על לא הודע שלהן

כך על לא הודע שלהן - כגון אכל שתי חתיכות כסבור ששתיהן שומן הן ואחר כך נודע שכל אחת מהן ספק, אינו מביא אלא אשם תלוי אחד, הואיל ולא נודע לו בין אכילה לאכילה שספק חלב אכל:

. אינו מביא אלא אשם אחד. אם היתה ידיעה בינתים. כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת

ואם היתה ידיעה בינתים - ידיעת ספק:

כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת - אם היתה ידיעת ודאי בינתיים, כך בידיעת ספק מביא שני אשמות תלויין:

. כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. כשם שאם אכל חלב ודם נותר ופיגול בהעלם אחת. חייב על כל אחת ואחת. כך על לא הודע שלהן. מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד. חלב ונותר לפניו

חלב ונותר לפניו - וסבר דשניהן שומן של היתר:

. אכל אחד מהם. ואין ידוע איזה מהם אכל. אשתו נדה ואחותו עמו בבית

אשתו נדה ואחותו עמו בבית - בא על אחת מהן כסבור לבוא על אשתו טהורה, ונמצא שאשתו היתה נדה, ועוד ספק על איזו מהן בא:

. שגג באחת מהן ואין ידוע באיזה מהן שגג. שבת ויום הכפורים. ועשה מלאכה בין השמשות

ועשה מלאכה בין השמשות - כסבור חול הוא:

. ואין ידוע באיזה מהם עשה. רבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר

ר׳ אליעזר מחייב חטאת - ממה נפשך, אם חלב אכל חייב, אם נותר אכל חייב, וכן כולם:

ורבי יהושע פוטר - דגבי חטאת כתיב (ויקרא ד׳:כ״ג,) אשר חטא בה, עד שיוודע לו במה חטא. ור׳ אליעזר, האי אשר חטא בה מיבעי ליה פרט למתעסק במלאכת שבת, כגון נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, שהוא פטור, כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא. ודוקא מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור, דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אבל מתעסק בחלבים ובעריות, כגון שאכל חלב או בא על הערוה שלא במתכוין, חייב לכולי עלמא, שהרי נהנה:

. אמר רבי יוסי לא נחלקו

לא נחלקו - ר׳ אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא לא נחלק על רבי יהושע, ומודה לו בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויום הכפורים שהוא פטור:

על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור. שאני אומר

שאני אומר - חצי שיעור המלאכה נעשית בשבת וחצי שיעור ביום הכפורים, ואין כאן חיוב חטאת:

מקצת מלאכה עשה מהיום ומקצתה למחר. ועל מה נחלקו. על העושה בתוך היום. ואין ידוע אם בשבת עשה. ואם ביום הכפורים עשה. או על העושה ואין ידוע מעין איזו מלאכה עשה

מעין איזו מלאכה עשה - אם חרש או זרע:

. רבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה פוטרו היה רבי יהושע

פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי - דגבי אשם תלוי כתיב (ויקרא ה׳) כי תחטא ולא ידע, פרט לזה שידע שחטא אלא שאין החטא מסויים. וחטאת נמי לא מיחייב, שאע״פ שידע שחטא ממה נפשך, מכל מקום לא הוברר לו במה חטא. ופסק ההלכה, שהוא חייב באשם תלוי בין בחלב ונותר לפניו שאפשר שיוברר הדבר, בין בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויוה״כ שאי אפשר שיוברר הדבר, וכן באשתו נדה ואחותו עמו בבית ושגג באחת מהן, בכל אלו מביא אשם תלוי:

. אף מאשם תלוי:

(ג) רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים. לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד

משום שם אחד - כגון שתי נשים נדות עמו בבית ושגג באחת מהן:

. שהוא חייב

שהוא חייב - שהרי ידע במה חטא:

. ועל מה נחלקו. על דבר שהוא משום שני שמות

על דבר שהוא משום שני שמות - כגון ספק קצר ספק טחן:

. שרבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה. אפילו נתכוון ללקט תאנים ולקט ענבים. ענבים ולקט תאנים. שחורות ולקט לבנות. לבנות ולקט שחורות. רבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה תמה אני אם יפטר בה רבי יהושע. אם כן למה נאמר אשר חטא בה. פרט למתעסק:

אפילו נתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים - בגמרא מפרש מלתיה דר׳ יהודה במתכוין ללקט תאנים תחילה ואח״כ ענבים, והלכה ידו על האחרונים וליקט ענבים תחילה ואח״כ תאנים. וכן אם היה מתכוין ללקוט שחורות ואח״כ לבנות ונהפך הדבר וליקט לבנות תחילה ואח״כ שחורות:

ר׳ אליעזר מחייב חטאת - דהואיל ולשניהם נתכוין לא אכפת לן במוקדם ומאוחר:

ור׳ יהושע פוטר - הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא לזה נתכוין, הוי ליה כמתעסק ופטור:

הכי גרסינן, אמר ר׳ שמעון תמיהני אם פטר בזה ר׳ יהושע - אם כן למה נאמר אשר חטא בה. סתם מתניתין קא מתמה על תמיהתו של ר׳ שמעון, אם כן דלא פטר בזה ר׳ יהושע, למה נאמר אשר חטא בה. ומשני, פרט למתעסק, לאפוקי מי שלא היה מתכוין ללקוט כלל, או שהיה מתכוין ללקוט תאנים לבד וליקט ענבים לבד, שלא נעשית מחשבתו כל עיקר. והלכה כרבי יהושע וכמו שפירשה למלתיה רבי יהודה: