003_מסכת הוריות פרק ג

הוריות פרק ג

(א) כהן משיח שחטא

כהן משיח שחטא ואח״כ עבר ממשיחותו - ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו:

. ואחר כך עבר ממשיחותו. וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו. כהן משיח מביא פר

כהן משיח מביא פר - ואפילו עבר לאחר שהעבירוהו ממשיחותו, אמרינן לקמן במתניתין דמביא פר. ולא נקט ליה אלא משום דאיצטריך למתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו, תני נמי בכהן משיח מביא פר:

. והנשיא מביא שעיר:

ונשיא מביא שעיר - דכתיב (ויקרא ד׳:ג׳) על חטאתו אשר חטא, מלמד שמביא חטאת כמו שהיה חייב בשעה שחטא:

(ב) כהן משיח שעבר ממשיחותו

כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו׳ - אע״פ שאינו עובד, בקדושתו הוא עומד. שאין בין כהן העובד לכהן שעבר, אלא עבודה ופר יום הכפורים ועשירית האיפה שמקריב בכל יום, כדלקמן. אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:

ואחר כך חטא. וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא. כהן משיח מביא פר. והנשיא כהדיוט:

(ג) חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו. הרי אלו כהדיוט

הרי אלו כהדיוט - שנאמר בנשיא (שם) אשר נשיא יחטא, שחטא כשהוא נשיא. וכן בכהן המשיח נאמר (שם) ואם הכהן המשיח יחטא, שחטא כשהוא משיח:

. רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין ומשנתמנו פטורין. ואיזהו הנשיא זה המלך שנאמר (ויקרא ד, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו. נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו:

(ד) ואיזהו המשיח. המשוח בשמן המשחה. לא המרובה בבגדים

המרובה בבגדים - לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ״ג נכנמ לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב (שם כ״א) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:

. אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים. אלא פר הבא על כל המצות

אלא פר הבא על כל המצות - שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב:

. ואין בין כהן משמש. לכהן שעבר. אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים. ומצווין על הבתולה. ואסורין על האלמנה. ואינן מטמאין בקרוביהן. ולא פורעין ולא פורמין

בעבודת יוה״כ - שאין עבודת אותו היום בשרה אלא בכ״ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה:

ולא פורעין ולא פורמין - כדכתיב בכהן גדול (שם) את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:

. ומחזירין את הרוצח:

ומחזירין את הרוצח - אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב (במדבר ל״ה:כ״ה) עד מות הכהן הגדול:

(ה) כהן גדול פורם מלמטה. וההדיוט מלמעלה

כ״ג פורם מלמטה - אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו, קורע מלמטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו. והאי דכתיב ובגדיו לא יפרום, שאינו פורם כשאר כל אדם:

מלמעלה - כנגד החזה סמוך לכתף, כשאר העם:

. כהן גדול מקריב אונן

אונן - מי שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו, יום המיתה כולו בין נקבר המת בין לא נקבר, הוא אונן דאורייתא, ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן, ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום אפילו לאחר קבורה, ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו הוא אונן דרבנן:

ולא אוכל. וההדיוט לא מקריב. ולא אוכל:

כ״ג מקריב אונן ולא אוכל - מן הקדשים. שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה׳, על האכילה היה מקפיד לא על ההקרבה. ודוקא אהרן שהוא כ״ג, אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים היו אסורים אותו היום בין להקריב בין לאבול:

(ו) כל התדיר מחבירו

התדיר מחבירו הוא קודם - דאמר קרא (במדבר כ״ח:כ״ג) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד. מכדי כתיב עולת הבוקר, אשר לעולת התמיד למה לי, אלא אמר רחמנא האי משום דתדיר, קדים ברישא:

. קודם את חבירו. וכל המקודש מחבירו

וכל המקודש מחבירו וכו׳ - דהכי אשכחן בכהן, דכתיב ביה וקדשתו, ואמרינן לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:

. קודם את חבירו. פר המשיח. ופר העדה עומדים. פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו:

פר משיח קודם - הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר. וכן הוא אומר (ויקרא ט״ז:י״ז) וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח״כ ובעד כל קהל ישראל:

(ז) האיש קודם לאשה

האיש קודם לאשה - שהוא מקודש ממנה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:

. להחיות ולהשיב אבדה. והאשה קודמת לאיש

והאשה קודמת לאיש בכסות - שבושתה מרובה מבושתו של איש:

. לכסות ולהוציאה מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים לקלקלה

לקלקלה - לביאה. ולמשכב זכור:

האיש קודם

האיש קודם - שזו דרכה בכך וזה אין דרכו בכך:

לאשה:

(ח) כהן קודם ללוי. לוי לישראל. ישראל לממזר. וממזר לנתין. ונתין לגר. וגר לעבד משוחרר. אימתי בזמן שכולן שוין. אבל אם היה ממזר ת

לוי קודם לישראל - דכתיב (דברים י׳:ח׳) בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי מתוך בני ישראל:

ישראל קודם לממזר - האי מיוחס והאי לאו מיוחס:

ממזר קודם לנתין - זה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה:

נתין קודם לגר - זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:

גר קודם לעבד - זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור:

ממזר ת״ח קודם לכ״ג עם הארץ - דכתיב (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:

למיד חכם. וכהן גדול עם הארץ. ממזר תלמיד חכם. קודם לכהן גדול עם הארץ: