006_מסכת כלאים פרק ו

כלאים פרק ו

(א) איזהו עריס

איזהו עריס - שנותנים לו עבודתו ד׳ אמות כעבודת הכרם אע״פ שאינו אלא שורה אחת ועריס הוא שמסרגים קנים כמו ערס כדרך שמסרגים את המטות ומדלין עליה שריגי הגפנים ואליבא דבית הלל קבעי דאמרי לעיל בפ״ד אינו כרם עד שיהיו שם שתי שורות ובעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:

. הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהיא גבוה עשרה טפחים. או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה. נותנין לו עבודתו ד' אמות. בית שמאי אומרים מודדין ארבע אמות מעיקר הגפנים לשדה. ובית הלל אומרים מן הגדר

מן הגדר ולשדה - כגון אם היו הגפנים נטועים למזרחה של גדר והזמורות עולים על הגדר, אם בא לזרוע למערבה של גדר אין מונין ארבע אמות מעיקרן של גפנים שהן להלאה מן הגדר, אלא צריך להרחיק ארבע אמות מן הגדר ששריגי הגפנים מודלות עליו. וזו מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל:

לשדה. אמר רבי יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן

טועים כל האומרים כן - דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת של גפנים כרם להצריכה שירחיקו ממנה לשדה ד׳ אמות, ולא הוזכר דין ד׳ אמות בעריס אלא לענין זה שאם יש ד׳ אמות מעיקר גפנים לגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כמו שנותנים לגפן יחידית וזורע את המותר עד הגדר, ואם אין ד׳ אמות מעיקר הגפנים עד הגדר לא יביא זרע לשם, מידי דהוה אגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דאמר ר׳ יוסי בפרקין דלעיל אם אין שם ד׳ אמות לא יביא זרע לשם, ור׳ יוחנן בן נורי ור׳ יוסי אמרו דבר אחד והכי מפורש בהדיא בירושלמי:

אלא אם יש שם ד' אמות מעיקר גפנים ולגדר נותנין לו את עבודתו וזורע את המותר. וכמה היא עבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח. רבי עקיבא אומר שלשה:

רבי עקיבא אומר שלשה טפחים - היא עבודת גפן יחידית. ואין הלכה כר׳ עקיבא:

(ב) עריס שהוא יוצא מן המדרגה

מן המדרגה - מתל גבוה עשוי כמין מדרגה:

. רבי אליעזר בן יעקב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כולו הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה. ואם לאו

אם כשהוא עומד למטה בארץ - יכול ללקט הענבים התלוין בעריס, רואים את כל העריס כאילו הוא מקום עיקר הגפנים ושרשן, ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ולחוץ, ודוקא לכתחלה הוא דאוסר לזרוע אבל אינו מקדש אלא ששה טפחים מידי דהוה אמותר פסקי עריס דלקמן בפרק:

ואם לאו - שאינו יכול ללקוט כל הענבים, עד שיעלה במדרגה או בסולם, אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד, וחוצה לו מותר, ואפילו בתוך ד׳ אמות של עיקר הגפנים של עריס הואיל ועומדים על המדרגה, וכן הלכה:

אינו אוסר אלא כנגדו. רבי אליעזר אומר אף הנוטע

אף הנוטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה - משתי שורות שצריך כדי שיחשבו כרם, והשתא לא מיירי בעריס אלא בב׳ שורות של גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב. אם המדרגה גבוה עשרה, אין שתי שורות מצטרפות להיות כרם אלא דין גפן יחידית יש לכל שורה ושורה. ואין הלכה כרבי אליעזר:

אחת בארץ ואחת במדרגה. אם גבוה מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עמה ואם לאו הרי זו מצטרפת עמה:

(ג) המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות

אפיפירות - עצים או קנים ארוגים שתי וערב, ומדלים עליהם שריגי הגפנים ומשכיבים אותן בהן כשהן ארוכות הרבה. ואם הדלה הגפן על מקצת האריג אסור לזרוע תחת המותר ואע״פ שאין עליו זמורות, ואם זרע לא קדש:

לא יביא זרע אל תחת המותר. אם הביא לא קדש. ואם הלך החדש

ואם הלך החדש - שגדל הגפן והוציא שריגים ומלא כל האפיפירות:

אסור

אסור - הזרע שנזרע תחת המותר אם הוסיף מאתים לאחר שהלך החדש עליהן:

. וכן המדלה

וכן המדלה גפן על אילן סרק - דינו כדין אפיפירות, לפי שאדם מבטלו על גבי גפנו והוי כאילו כולו גפן, אבל אילן מאכל שאין אדם מבטלו על גבי גפנו אותו מותר שאין הגפן מודלית עליו, חשוב בפני עצמו ולא הוי כגפן ומותר להביא זרע לשם:

על מקצת אילן סרק:

(ד) המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע אל תחת המותר. ואם הלך החדש יחזירנו

יחזירנו - למקום שהיה תחילה ויזרע המותר:

. מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז

עזיז - שם מקום:

והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה אמר לו מה אני להביא זרע אל תחת המותר אמר לו מותר

אמר לו מותר - שאין אדם מבטל תאנתו מפני גפנו:

. והעלהו משם לבית המגנייה

בית המגנייה - שם מקום:

והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה

סדן של שקמה - שרש של אילן שקמה והוא אילן תאנה הגדל ביערים וחותכין ממנו קורות לבנין:

ובו קורות הרבה. אמר לו תחת הקורה זו אסור והשאר מותר:

תחת קורה זו אסור והשאר מותר - שאני רואה כל קורה וקורה כאילן בפני עצמו:

(ה) איזהו אילן סרק כל שאינו עושה פירות. רבי מאיר אומר הכל אילן סרק

הכל אילן סרק - דסבר ר׳ מאיר כל שאר אילנות אדם מבטל אצל גפנו, ור׳ יוסי סבר דכל מין שרגילין ליטע ממנו שדות שלימות חשובים הן ואין אדם מבטלן מפני גפנו, והלכה כת״ק דאילן שאינו עושה פירות הוא דבטיל לגבי גפן:

חוץ מן הזית והתאנה. רבי יוסי אומר כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות הרי זה אילן סרק:

(ו) פסקי עריס

פסקי עריס - מפרש לה ואזיל:

שמנה אמות ועוד. וכל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפסקי עריס. אלו הן פסקי עריס. עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן. אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם. שמונה אמות ועוד

שמונה אמות ועוד - כלומר מוסיף עוד על שמונה אמות דבר מועט והיא ששית אמה דהיינו טפח:

. נותנין לו כדי עבודתו וזורע את המותר:

שחרב מאמצעו - כגון שנטע י״א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעי ונעשו שתי עריסין, שאין עריס פחות מחמש גפנים:

שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו - לר׳ יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותן ששה טפחים לזה וששה טפחים לזה וזורע את המותר, ולמאן דחשיב ליה כרם צריך שיתן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ואינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. מיהו אפילו מאן דחשיב עריס כרם לאו לכל מילי, מדלא בעי בפסקי עריס ט״ז אמה כמו בקרחת הכרם, ועוד דהזורע ד׳ אמות בכרם מקדש והזורע מותר פסקי עריס מששה טפחים ואילך לא מקדש כדלקמן [פ״ז מ״ג]:

(ז) עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה - כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות:

. נותנין לו עבודתו וזורע את המותר. ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם:

נותנים לו עבודתו - ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואע״פ שאין אורך הכותל ארבע אמות:

ר׳ יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות וכו׳ - ר׳ יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד׳ אמות, והכא קמ״ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה״א] בהא מצריך ר׳ יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה׳] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי:

(ח) הקנים היוצאים מן העריס

הקנים היוצאים מן העריס - שבולטין חוץ לסדר העריס:

וחס עליהם לפסקן. כנגדן מותר

וחס עליהן לפסקן - שלא הניחן שם מחמת שדעתו להדלות עליהן הגפן אלא מפני שחס עליהן בלבד.:

כנגדן מותר - לפי שאינן חשובים מן האפיפירות הלכך מותר לזרוע תחתיהן:

. עשאן כדי שיהלך עליהן החדש

כדי שיהלך עליהן החדש - שידלה על גבן שריגי הגפן כשיצמחו ויגדילו:

אסור:

(ט) הפרח היוצא

הפרח היוצא - מלשון הפרחה הגפן (שיר ו), כלומר מה שגדל מן הגפן יוצא ובולט חוץ לעריס:

מן העריס. רואין אותו כאילו מטוטלת

מטוטלת - הוא הברזל שהבונים מורידים בחבל למטה על פני החומה לראות בו את הבנין [אם] החומה ישרה ובו משערים אם הזרעים מכוונים תחת הפרח. והכא מיירי כגון שגדלו זמורות העריס יותר מעבודתו ופרח לחוץ, דבתוך עבודתו אפילו אין שם פרח אסור:

תלויה בו. כנגדו אסור. וכן בדלית

וכן בדלית - וכן משערין בגפן יחידית המודלית על גבי כלונסות שאינה עריס אם פרחה חוץ לששה טפחים שהם עבודתה:

. המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור

תחתיה אסור - תחת הזמורה אבל מן הצדדים מכאן ומכאן מותר:

. ספקה בחבל

ספקה בחבל - שלא היתה הזמורה ארוכה שתגיע מאילן לאילן וקשר בראשה חבל או גמי להאריך אותה כדי שתספיק עד האילן. תחת הזמורה אסור תחת הספוק מותר. אבל אם עשה הספוק כדי שיהלך עליו החדש, אסור לזרוע תחתיו:

או בגמי תחת הספוק מותר. עשאה כדי שיהלך עליו החדש אסור: