שלום וברכה!
[י"ג אדר תשכ"ד]
(1) אי שילוח מכתב - בודאי שלא יוסיף מאומה לתיקון ושיפור. ושילוחו - עכ"פ מידי ספק לא יצא (ובנוגע לכללות הענין, אבל) בנוגע ליחידים - בודאי שכו"כ ימנעו עי"ז.
מפני הכבוד ועוד טעמים להתחיל (ולכתוב?) להרב מרא דביהכנ"ס.
(2) - עיין בפרשת שבת זו: משה טען: הבאת עליו חטאה גו' ואהרן הצטדק אתה ידעת את העם כי ברע הוא גו' - ופשוט בחז"ל כי משה הצודק והוזקק אהרן לכפרה (תו"כ לשמיני ט, ב).
נדפסה בלקו"ש חכ"ו ע' 448.
אי שלוח: מכתבי מחאה לבני הקהלה נגד ריקודים בתערובות.
Shalom u'Vrachah!
If a letter is not sent, it certainly will not add anything to correction and improvement. And sending it—at least, it does not remove doubt (regarding the general matter, but) regarding individuals—certainly, quite a few will be prevented by this. Out of respect and other reasons, begin (and write?) to the rabbi who is the leader of the synagogue.
See in this week's Torah portion: Moshe argued, 'You have brought a sin upon them,' etc., and Aharon justified himself, 'You know the people, that they are inclined toward evil,' etc.—and it is clear in our Sages' teachings that Moshe was correct and Aharon required atonement (Torat Kohanim on Shemini 9:2).
Summary
The Rebbe teaches that public protest letters about mixed dancing may not achieve their intended effect and could even deter individuals from positive change due to embarrassment. Sensitivity and respect for individuals are crucial when addressing communal issues.