ב"ה, כ' כסלו, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
בתודה מאשר הנני הקבלה - בעתו - ומכתב הברכה לתקופת שנת השלשים של יום החתונה.
ובסגנון חז"ל - כבר מלתו אמורה[1], אשר כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה[2] וכמ"ש ואברכה מברכיך[3].
והרי מבואר, אשר ברכתו של הקב"ה יש בה מעלה הנפלאה, אשר נמשך רצון חדש וברכה הכי עליונה[4].
וכמבואר בכ"מ[5] ומהם בתורת דא"ח[6] ד"ה[7] אריב"ל כו' אברכה מברכיך (ספר המאמרים תרכ"ט)[8].
מ. שניאורסאהן
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 573. נוסח דומה נשלח לכמה.
- 1 כלומר: הדבר כבר נאמר ונקבע בדברי חז"ל, ואין צורך לחדשו; ומכאן שגם המברך כאן (שבירך את רבינו לשנת השלשים לחתונתו) מתברך בעצמו.
- 2 ע"פ [סוטה לח, ב]: "ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שמברך, מתברך. ושאינו מברך, אין מתברך. שנאמר (בראשית יב) ואברכה מברכיך". וראה גם [חולין מט, א], שלמד ר"ע ברכה לכהנים מ"ואברכה מברכיך", "והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם".
- 3 [בראשית יב, ג]: "ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה" – הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו, ונמשכת לכל זרעו.
- 4 כלומר: ברכת אדם לחברו היא המשכה מן הקיים ובגבול; ואילו ברכתו של הקב"ה למברך אינה רק תוספת בגבול, אלא המשכת רצון חדש מלמעלה, ומשם – ברכה הכי עליונה, שאין לה שיעור.
- 5 בכ"מ – בכמה מקומות.
- 6 דא"ח – דברי אלקים חיים, כינוי לתורת החסידות.
- 7 ד"ה – דיבור המתחיל.
- 8 ד"ה אריב"ל כו' – ד"ה "אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שמברך מתברך... שנאמר ואברכה מברכיך", מאמר של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, נדפס בספר המאמרים תרכ"ט; ופתיחתו מדברי הגמרא בסוטה הנ"ל (הערה 2).
- 9 לבשו"ט – לבשורות טובות. כלומר: הברכה החוזרת אל המברך תתגלה בבשורות טובות בפועל.
- 10 תכה"י – תמיד כל הימים.
B"H, 20 Kislev, 5719.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
With thanks, I hereby acknowledge receipt—in due time—of your letter of blessing marking the thirtieth anniversary of your wedding day. In the style of our Sages: it is already stated that whoever blesses is blessed with the blessing of the Holy One, as it is written: 'Va'avarecha Mevarechecha' ("And I will bless those who bless you"). It is explained that G‑d's blessing has a wondrous quality: it draws down a new will and the highest form of blessing. As explained in many places, among them in Toras Da