ב"ה, י"ב אד"ש, תשי"א ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ חו"ב וכו'
וכו' מהורש"י שי'[1]
שלום וברכה!
המברק שלי והמכתב, בנוגע להבחירות וביטולן, בטח נתקבלו ויענה עליהם...
הערה דרך אגב: תמהו מפרשי האסת"ר[2] מהו שייך שם דרשת אל תקרי בניך אלא בוניך.
ולכאורה י"ל, בהקדם עוד קושיא, דמה ראי' מכתוב זה דמדתו של הקב"ה הוא ברבוי - וע"ז מתרץ א"ת כו' בונך (נון קמוצה) שהוא הקב"ה שעשך ויכוננך בכל מיני בסיס - אלא שנגרר המדפיס אחרי הגירסא בברכות וכו' והדפיס בטעות בוניך מלא יו"ד.
מוסג"פ הקונטרס לפורים והעתקת מכתב השייך אליו, אשר תקותי שיענינו את כת"ר.
החותם בברכת פורים שמח.
- 1 שלמה יוסף
- 2 אסתר רבה סוף פרק יץ אתְּ מוֹצֵא שֶׁמִּדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַשְׁפֵּעַ בְּפִרוּי וְרִבּוּי, הַטּוֹב בְּרִבּוּי, הַחֶסֶד בְּרִבּוּי, הָרַחֲמִים בְּרִבּוּי, הַצְּדָקָה בְּרִבּוּי, הָאֱמוּנָה בְּרִבּוּי, הַפְּדוּת בְּרִבּוּי, הַבְּרָכָה בְּרִבּוּי, הַשֶּׁבַח בְּרִבּוּי, הַשָּׁלוֹם בְּרִבּוּי. הַטּוֹב בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ. הַחֶסֶד בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הָרַחֲמִים בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קנו): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'. הַצְּדָקָה בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לז, כג): וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה. הָאֱמוּנָה בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. הַפְּדוּת בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קל, ז): יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. הַבְּרָכָה בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, י): וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי, מַאי עַד בְּלִי דָּי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר דַּי. הַשֶּׁבַח בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, ח): אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו, וּכְתִיב (תהלים קד, כד): מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. הַשָּׁלוֹם בְּרִבּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ, אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ. (תהלים קכב, ז): יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְּשָׁה טוֹב לָךְ, (תהלים קכח, ו): וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם
B"H, 12 Adar Sheni, 5711.
Brooklyn.
Haraha"g vaharaha"ch vavac"h iy"a nu"m chov etc. etc. Shlomo Yosef
Shalom u'Vrachah!
My telegram and letter regarding the elections and their cancellation have surely been received and you will respond to them...
An incidental note: The commentators on Esther Rabbah wondered about the relevance there of the teaching 'Al Tikrei Banayich Ela Bonayich' (Do not read 'your children' but 'your builders'). Seemingly, one can explain this by first asking another question: What is the proof from this verse that the attribute of the Holy One, blessed be He, is in abundance? To this he answers: 'Al Tikrei... Bonayich (with a kamatz under the nun)'—this refers to the Holy One, blessed be He, Who made you and will establish you on every kind of foundation. However, the printer followed the version in Berachos and mistakenly printed it as Bonayich with a yud.
Enclosed is the kuntres for Purim and a copy of a letter related to it, which I hope will interest your honor.
Signing with wishes for a joyous Purim.
Summary
The Rebbe highlights how G‑d's attributes—goodness, kindness, mercy, charity, faithfulness, redemption, blessing, praise, and peace—are all expressed in great abundance. Even textual nuances in Torah study reveal deeper lessons about Divine generosity.