ב"ה, ג' אייר תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו מכ"ו ניסן, בו כותב ע"ד אלו שהזמין להסדרים שלו וכן לשביעי של פסח, וגדול זכותו וזכות זוגתו שיחיו שמסייעים הם לקרב את לבן של בני ובנות ישראל לאביהם שבשמים, ובפרט ענינים כמו אלו הזמנה לסדרים וכו' שאף שלכאורה זהו לא ענין של לימוד אלא הוראה דרך אגב, הנה דוקא מפני זה נקלט הדבר ביותר ועושה רושם גדול יותר, ואף שזהו רק בדרך מקיף, הנה כשמוסיפים בשעת מעשה או בסמיכות לזה ביאור המתאים ובאותיות המתאימות הרי אז מהמקיף נכנס בפנימיות ויש לקוות לתועלת גדולה.
כן נהניתי ממה שמזכיר במכתבו ע"ד העבודה במכללה בבוסטון ואיני יודע היסוד להספק שבמכ' אם הוא לרצון, כי בודאי הוא לרצון ולחפץ ומה שמסתפק על מה להתרכז, הנה כבר אמרתי כמה פעמים בעת ביקורם של כמו אלו אצלי, שהעיקר הוא בדתנו ותורתנו העשי' בפועל ממש, וכידוע שזהו ג"כ כלליות אופן קבלת התורה, שלכל לראש אמרו נעשה ורק אח"כ נשמע, וכבר אמרתי המשל עתה ע"ז, אשר בעת שריפה אין זמן לבאר להרואים או אפילו להעובדים בכיבוי השריפה, באיזה אופן עובדים מכונות הכיבוי, ולמה צריך להעמידם באופן כזה או לסבב אותם באופן כזה, והוא הדין למצב עם ישראל עתה, אשר כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ברענט השי"ת די ווענט פון גלות, וצריכים להציל נפשות בני ישראל משריפה זו למען יזכו כולם לגאולה השלימה במהרה בימינו ממש, וכל הנוכח בשעת מעשה וסוגר עיניו ואינו רוצה לראות את השריפה או שיושב במנוחה ומחכה עד שיסבירו לו את כל הפרטים בהשריפה וכל הפרטים באופן עשיית מכונות הכיבוי וכל הטעמים איך ובמה הם מכבים את האש, ה"ה לוקח ע"ע ענין של פקוח נפשות בפ"מ, ולאידך גיסא זה גופא שמתעסק בכיבוי השריפה, מכשירו ומכינו בטוב להבנה לאח"ז מאין באה השריפה ועל איזה יסוד נבנו המכונות ואיך מכבים הם את השריפה.
והנמשל מכ"ז מובן ופשוט אלא שצריך לבארו לכל אחד ואחת לפי שכלם ובענינם הם.
זה מזמן שלא שמעתי מאומה מבריאות ב"ב שיחיו ובטח יודיעני טובות גם בזה...
בברכה.
B"H, 3 Iyar 5712.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I was pleased to receive your letter from the 26th of Nissan, in which you write about those you invited to your Sedarim and also for Shevi'i Shel Pesach. Great is your merit and that of your wife for helping to bring the hearts of Jewish men and women closer to their Father in Heaven. Especially with matters such as inviting them to Sedarim, which may seem not directly related to learning but rather incidental guidance—precisely because of this, it is absorbed more deeply and leaves a greater impression. Even though this is only in a general way (makif), when one adds at the time or soon after an appropriate explanation in fitting words, then what was general enters into the inner dimension and one can hope for great benefit.
I was also pleased by what you mention in your letter about your work at the college in Boston. I do not know the basis for your doubt expressed in your letter as to whether it is desirable—certainly it is desirable and wanted. As for what you should focus on: I have already said many times during visits from people like this that the main thing in our religion and Torah is actual deed. As is well known, this is also the general approach to receiving the Torah: first we said 'Na'aseh' (we will do) and only afterwards 'Nishma' (we will hear). I have recently given an analogy about this: when there is a fire, there is no time to explain to onlookers or even those working to extinguish it how the firefighting machines operate or why they must be positioned or turned a certain way. The same applies now with the situation of the Jewish people—as my father-in-law, the Rebbe zatzal would say: 'The walls of exile are burning.' We must save Jewish souls from this fire so that all may merit complete redemption speedily in our days.
Anyone present at such a time who closes his eyes and does not want to see the fire—or who sits calmly waiting until every detail about the fire or how each machine works and every reason for how they put out the flames is explained—takes upon himself a matter of actual pikuach nefesh (saving lives). On the other hand, one who involves himself in extinguishing the fire thereby prepares himself well to later understand where it came from, on what basis the machines were built, and how they put out the fire. The lesson from all this is clear and simple; it just needs to be explained to each person according to their intellect and situation.
It has been some time since I have heard anything regarding your family's health; surely you will inform me good news about this as well...
With blessing.
Summary
The Rebbe teaches that practical action—especially acts of hospitality and outreach—has profound impact even beyond formal learning. In times of crisis or spiritual danger, immediate mitzvah action takes precedence over theoretical understanding; through action comes deeper insight.